הרב יוסף קארו המכונה על שם ספרו "שולחן ערוך" הוא הפוסק המרכזי בעם ישראל. הוא זכה לתארים רבים: "שולחן ערוך", ה"בית יוסף" ואף "מרן" שפירושו אדון – תואר המבטא את היותו בכיר הפוסקים. יש שסברו שהוא "מרא דארעא", כלומר רבה של ארץ ישראל, וכל המתגוררים בארץ חייבים להישמע לפסקיו.
הרב קארו נולד בספרד (1575-1488) ובעקבות גירוש ספרד נדד לארץ ישראל והתיישב בצפת. שם למד אצל הרב יעקב בירב ואף זכה להיות הראשון שהוסמך בידי הרב במהלך הדרמטי של חידוש הסמיכה.
פירושו החשוב "בית יוסף" כולל הערות הלכתיות מפורטות על הספר "ארבעה טורים" (ספרו של רבנו יעקב בן אשר שסיכם את כל ההלכה) לצד הכרעות הלכתיות. לאחר מכן הוציא את הספר "שולחן ערוך" ובו הביא את פסקי ההלכה בקיצור. ספר זה התקבל בתפוצות ישראל ובעיקר בארצות המזרח, בקהילות יוצאי ספרד וצפון אפריקה. לספר צורפו הערותיו של הרב משה איסרליש (רמ"א) שציין את מנהגי אשכנז – וה"שולחן ערוך" הפך לספר יסוד בעם ישראל.
