בניסיון לסייע לעני שביקש את עזרתו, ה"אור החיים" מעדיף תפילה זכה ופשוטה על צירופי שמות מיסטיים
ע
ני מרוד בא לבקש את עזרתו של הרב חיים בן עטר הנודע בכינויו ה"אור החיים הקדוש". אמר לו העני: "שמעתי שאתה יודע להגיע עד כיסא הכבוד בעזרת צירופי שמות על פי תורת הסוד. אנא כתוב לי קמע כדי לשנות את מזלי."
ענה הרב בן עטר: "אתן לך פתק שאותו תניח בין אבני הכותל. אם תוסיף תפילות משלך, תזכה בעזרת ה' לישועה."
ניגש העני אל הכותל והניח את הפתק בין אבניו, והוסיף להתפלל על מצבו המר. לאחר דקות שם לב אחד מהמתפללים שהפתק שכתב ה"אור החיים" נפל, והסתקרן לראות מה כתוב בו.
במפתיע, לא נמצאו בפתק כל צירופי שמות אלא רק תפילה פשוטה וזכה:
"לכבוד השכינה, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי. אבקשך ברחמים להשפיע פרנסה טובה לפלוני בן פלוני. חיים בן עטר."
הכול ציפו שכאשר הרב חיים בן עטר, ה"אור החיים הקדוש" כותב פתק לעני, הוא יכלול בו רמזים, סודות ואת שמות האל. מה רבה הפתעתם שבפתק לא נמצאה אלא פנייה פשוטה היוצאת מעומק הלב אל השכינה.
הרב בן עטר ביקש אומנם להיענות לבקשתו של העני, אך נראה שהחשיב גם את תפילתו של העני היוצאת מלב נשבר לא פחות מצירופי השמות שציפה להם העני – "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא, יט).
הרב חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, העיד על כך שה"אור החיים" חיבר תפילות רבות, אך רק אחת ומיוחדת הגיעה לידינו – תפילה לזירוז הגאולה.
בפירוש של "אור החיים" לתורה (על שמות יד, טו) הוא מסביר שיש זמנים שבהם אין לאחוז בדרך התפילה אלא לפעול. כך הוא מסביר את דברי האל למשה בקריעת ים סוף: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה מַה־תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שמות יד, טו).
מנהג נפוץ מאוד בימינו הוא לטמון באבני הכותל פתקים שכתובות בהם בקשות לאלוהים. על מקורות המנהג ראו במאמרו של יחיאל פומרנץ, מתי ומי התחיל במסורת הטמנת הפתקים בכותל?
מבוסס על: יחיאל פומרנץ, "מתי ומי התחיל במסורת הטמנת הפתקים בכותל?", אתר ALLABOUTJERUSALEM.COM
