ח
ג הפסח התקרב והרב עובדיה יוסף יצא להשתתף באחד הכנסים המיועדים ללימוד והכנה לחג.
בשיעור שנתן דיבר הרב על מצוות אכילת מצה ועל כך שאיסור חמץ תקף רק בנוגע למזון. הוא הדגיש שאין צורך להחמיר עוד ועוד על הכתוב בהלכה.
הקהל הרב שהגיע לשיעור האזין לדבריו ובסיום השיעור הוזמנו השומעים לשאול שאלות.
האחד שאל על אכילת אורז, השני על הגעלת כלים ואז קם אחד האנשים ושאל:
"כבוד הרב. יש לי בבית סבון ולא כתוב עליו 'כשר לפסח'. מה לעשות?"
שאל הרב עובדיה בחיוך: "עיפרון, יש לך בבית?" השיב השואל בתמיהה, "כן."
חתם הרב עובדיה את השיחה בהומור: "אז קח את העיפרון ותכתוב על הסבון 'כשר לפסח'."
פסח הוא חג שֶרַבִּים נוהגים להחמיר בו. החשש מאכילת חמץ מביא לידי החמרה על גבי החמרה, כמו למשל מבצעי הניקיונות המוגזמים. חכם עובדיה יוסף מבקש להיצמד להלכה המקלה. מבחינתו, מטרת הכנס היא להכין את האנשים לפסח. כלומר עליהם לדעת על מה חייבים להקפיד בחג, אך לא פחות חשוב מכך, עליהם להכיר את החומרות שמהן צריך להתרחק. נראה שהשואל אינו נמנה עם המבינים דבר מתוך דבר, ושאלתו שאלת תם היא, שהרי סבון אינו מזון ועל כן אינו צריך להיות "כשר לפסח". בשאלתו הוא מבטא חשש מוגזם שיעבור על מצוות איסור חמץ. חכם עובדיה עונה בבדיחות הדעת ומבקר בכך את הגישה המחמירה יתר על המידה והמהולה בחשש גדול מפני הלכות הפסח. הרב יכול היה להשיב לו תשובה פשוטה ומנומקת אך הוא מבקש להמחיש לעיני כול את יחסו הביקורתי לחומרות בכלל ולחשש מפניהן בפרט.
יומן גבע מ"ס 443 מתאריך 18.06.1969 – ארכיון המדינה
יומן גבע מ"ס 443 מתאריך 18.06.1969 – ארכיון המדינה
הרב עובדיה יוסף היה מנושאי הדגל של הצורך להקל בהלכה ולא להחמיר, עיקרון המכונה "כוח דהיתרא". בטקס הסמכה לרבנות הסביר עד כמה חשוב להקל, וטען שהפוסקים הנוטים להחמיר מאוד פשוט לא למדו מספיק:
"חשוב שיהיה רב שיפסוק על פי ההלכה ולא רק על כל דבר 'אסור ואסור'. רק למי שלומד תורה כראוי יהיה כוח להתיר כשההלכה אכן מתירה, זהו כוחא דהיתרא עדיף. תמשיכו ללמוד! תמשיכו לעיין… הכל תלוי בשקידה ובהתמדה!"
הרב עובדיה התנגד לחומרות. באחד מפסקיו ביקש להקל בניגוד לדעתו של חכם עבדאללה סומך (מגדולי חכמי עיראק), וכתב "לפי עניות דעתי, במחילת כבוד תורתו, גדש סאה [הגזים] להחמיר, ואין לנו לגבב חומרות בהאי גוונא [להוסיף עוד ועוד חומרות בדברים כאלה]" (מתוך: טהרת הבית).
המעניין הוא שהרב עובדיה קרוי על שמו של הרב עבדאללה סומך שכן עבד-אללה מתורגם לעברית עובד-יה. הנה הרב עובדיה המבקש להקל חולק בעניין זה על הרב הנערץ שעל שמו נקרא.
