תפילת יום הכיפורים ארוכה וגדושה בפיוטים רבים. הרב עזרא דנגור מבקש להוציא מחזור, ספר התפילות לחג, מתוקן, וכדי להקל על המתפללים הוא משמיט מן המחזור את הפיוט הקרוי על שם המילה הראשונה שלו – "אשמנו". פיוט זה מתאר את חטאיו של עם ישראל ועונש הגלות – "אשמנו מכל עם, בושנו מכל גוי… רחקת ממנו בעווננו."
הרב יוסף חיים ("בן איש חי") חולק על הרב דנגור; לפי דרכו של ה"בן איש חי", תחושת האשמה העומדת במרכזו של הפיוט היא חלק הכרחי מהתשובה ומהתיקון. תחושת האשמה מלווה את המתפלל לכל אורכו של יום הכיפורים. גם הווידוי האישי הנאמר בכל התפילות פותח במילה "אשמנו", ובכך המילה הזאת משמשת מעין פזמון חוזר השוזר את תפילות היום.
הרב יוסף חיים מבקש להדגיש שיום הכיפורים מזמן אפשרות לתיקון ולשינוי בדפוסי החיים, שראשיתה בעמידה אל מול כשלונותינו, בנטילת אחריות על החטאים שעשינו במהלך השנה, גם כפרטים וגם כציבור. ולפני שנוכל לפתוח דף חדש, חייב כל אדם באופן אישי, אך גם הציבור, כעם, להודות בטעויות ולשאת באשמה.