הרב עמרם אבורביע רואה בהקמת המדינה צעד משמעותי לעבר הגאולה, ומלמד כיצד יום העצמאות פותר חידה בת מאות שנים
ה
רב עמרם אבורביע, רבה של פתח תקווה, נהג לחגוג את יום העצמאות ברוב עם מתוך התרגשות עמוקה, משום שראה בהקמת המדינה מעשה של גאולה, שעליו יש לומר הלל בברכה. תפילת יום העצמאות הייתה תמיד חגיגית, ובמהלכה עלה הרב אבורביע לדרוש. באחת השנים דרש הרב אבורביע:
"במשך מאות שנים הייתה לנו חידה בלתי פתורה. שולחן ערוך (אורח חיים סימן תכח סעיף ג) אומר שחג הפסח מקפל בתוכו את לוח החגים לפי כתב הסתרים א"ת ב"ש.
ביום שבו יחול יום א של פסח – יחול גם צום תשעה באב.
ביום שבו יחול ב של פסח – יחול חג שבועות.
ביום שבו יחול ג של פסח – יחול ראש השנה.
ביום שבו יחול ד של פסח – תחול קריאת התורה שבשמחת תורה.
ביום שבו יחול ה של פסח – יחול צום יום הכיפורים.
וביום שבו יחול ו של פסח – יחול פורים.
אך מאז ימי השולחן ערוך, במשך מאות שנים, לא ידענו איזה יום מתאים ליום השביעי של פסח, עד שבדורנו נמצא הפתרון לחידה: ביום שבו יחול יום ז של פסח – תמיד יחול גם יום העצמאות (ז כנגד ע)."
לוח השנה העברי טומן בחובו חוכמה יהודית עמוקה. חכמי ישראל שעסקו לאורך הדורות בפענוח לוח השנה גילו מערכת מופלאה של הקבלות בין חג הפסח למועדים שונים. אך הסוד שגילה הרב יוסף קארו בספרו שולחן ערוך נותר חסר עד להקמת המדינה ביום ה באייר, אז נתגלה הסוד ונחשף שבן זוגו של שביעי של פסח הוא יום העצמאות.
לפי המסורת, בשביעי של פסח התרחשה קריעת ים סוף ובכך הסתיימה יציאת מצרים. יום העצמאות שבו הוקמה מדינה יהודית בארץ ישראל מבטא את המשכו של תהליך היציאה מן הגלות.
הכרזת המדינה וידאו ארוך Israel-decleration of Independence| ערוץ היוטיוב של טל הדרי
הכרזת המדינה וידאו ארוך Israel-decleration of Independence| ערוץ היוטיוב של טל הדרי
בספרו נתיבי עם הסביר הרב שדוד המלך צפה את יום העצמאות, וכששר בתהלים את הפסוק "זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים, קיח, כד), הוא רמז לדברי משה "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים, כז, ט). לדבריו, הקמת מדינה יהודית היא אירוע מכונן המגדיר אותנו כעם. על כן זהו יום שמחה, ויש לומר את מזמורי ההלל ואף לברך עליהם.
בדרך דומה הלך גם הרב ד"ר ש"ז כהנא. באחת מדרשותיו בבית הכנסת ביל"ו בתל אביב הוא נשאל מדוע נאמר בפתיחת שירת הים בשמות טו "אז ישיר משה" בלשון עתיד ולא "אז שר" כמקובל.
בתשובתו השתמש הרב ש"ז כהנא בסוד המועדים המובא בשולחן ערוך, וסיפר שהיום השביעי בפסח התלונן לפני ה' על כך שאין לו בן זוג אך האל הבטיח לו שהדבר ישתנה בעתיד. וכאשר הוקמה המדינה בה' באייר נתגלה שבן זוגו הוא יום העצמאות. לדבריו, "הצירוף 'אז ישיר משה' נאמר בלשון עתיד, משום שביציאת מצרים החל תהליך הגאולה אך הוא הושלם רק עם הקמת מדינת ישראל, היא מדינת היהודים.