לאחר שפסק בשאלה הלכתית ברורה, שלח הרב בן ציון אבא שאול את תלמידיו למצוא את השואלת, ובכך לימד אותם שיעור באהבת תורה ובאהבת ישראל
ה
תלמידים בישיבת "פורת יוסף" שבירושלים האזינו בקשב רב לדברי רבם, הרב בן ציון אבא שאול, שהוליך אותם בנבכי סוגיה הלכתית מורכבת. לפתע נפתחה הדלת, ובפתח עמדה נערה צעירה, ובידה תרנגול שחוט. הכול הבינו שהיא רוצה לשאול את הרב אבא שאול על כשרותו של העוף, ועל כן ביקשו ממנה תלמידים להמתין לסיום השיעור, אך הנערה התעקשה שהיא חייבת לשאול את הרב באותו הרגע. כעסו התלמידים על ההפרעה, אך הרב אבא שאול היסה אותם וניגש אל הנערה והקשיב לשאלתה: "השוחט קבע שהעוף טרף, ואימי שלחה אותי אל הרב כדי שיבדוק אולי בכל זאת אפשר להכשירו." בָּחַן הרב את העוף בעיון, אך ברור היה שאין מקום להקל. אמר הרב לנערה: "העוף טרף. הבה נמשיך בשיעור."
שב הרב אל השיעור והמשיך אל הסוגיה שבה עסקו, אך לאחר רגעים ספורים עצר את השיעור ופנה לתלמידיו: "אנא מכם, מצאו את הנערה." יצאו התלמידים, וכעבור כמה דקות שבו ואיתם הנערה הבוכייה. התלמידים חשבו שהנה מצא רבם דרך חדשה להתיר את העוף הטרף, אך להפתעתם שלף הרב את ארנקו והושיט לנערה סכום כסף נכבד. שמחה הנערה ויצאה מן החדר שמחה ומחויכת.
ביקש הרב אבא שאול לשוב אל השיעור, אך הפעם סירבו התלמידים להמשיך בשיעור, ותבעו מרבם להסביר את מעשיו. הסביר להם הרב: "בתחילה חשבתי רק על ההלכה, ומבחינת ההלכה ברור היה שהעוף טרף. אך לאחר שיצאה הנערה חשבתי גם עליה – מדוע התעקשה להפריע באמצע השיעור, הבנתי שמצבה הכלכלי של המשפחה רע, ואין בידם לקנות עוף אחר, ולכן רציתי לסייע להם. כרב וכפוסק אני מחויב לאהבת ישראל לא פחות מאשר לאהבת התורה."
מהי תשובה הלכתית ראויה? האינסטינקט הראשוני של הרב אבא שאול הוא לתת מענה ישיר וענייני לשאלה הנשאלת על פי המצוי בספרי ההלכה. התשובה לשאלה זו אכן הייתה פשוטה, ועל כן אסר הרב אבא שאול להכשיר את העוף.
המחשבה הנוספת של הרב אבא שאול מבטאת נקודת מבט רחבה יותר. התשובה לשאלה הלכתית אומנם נקבעת על פי נתוני השאלה, אך תפקידו של הרב להתייחס לא רק לשאלה אלא גם למצבו של השואל.
נקודת מבט זו אינה מביאה לשינוי המענה ההלכתי, אך היא מחייבת את הרב לפעול כדי לתקן את תוצאותיה של פסיקת ההלכה. האמפתיה של הרב אבא שאול לצערה ולכאבה של הילדה מביאה אותו לשלוח את תלמידיו למצוא את הנערה כדי שיוכל לעזור לה ולמשפחתה.
אהבת ישראל הייתה קרובה לליבו של הרב אבא שאול. בספרו כתב: "מצווה עלינו 'ואהבת לרעך כמוך', לאהוב כל יהודי באותה מידה בדיוק, אין הבדל מאיזה מוצא הוא."
אור לציון – זיכרון הדסה, חכמה ומוסר, שער העבודה, מאמר ז – שמירת הלשון והמחשבה. עמוד קל"ד. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ה.
הרב בן ציון אבא שאול היה ידוע כמי שברכתו מתקיימת. אחד מתלמידיו ביקש ממנו שיברך אותו שגם ברכותיו יתקיימו. השיב לו הרב בן ציון אבא שאול: "אם תהיה לך אהבת ישראל כמוני – ברכותיך יתקיימו."
"שולחן ערוך" הוא ספר ההלכה המרכזי בעם ישראל והוא כולל התייחסות לכל תחומי החיים. הספר מורכב מארבעה חלקים, אך בפי רבים שגור המושג "החלק החמישי של השולחן ערוך" העוסק ביחס אנושי לכל אדם.
דרכו של הרב אבא שאול הייתה לשים לב למצבם של השואלים ולסייע להם במידת הצורך (בסיפור למצוא דרך להשיב אבֵדה ). אפשר שהוא למד זאת מן המסופר בגמרא (סנהדרין, ו ע"ב) על דוד המלך שכשהיה יושב בדיון ומחייב אדם עני לשלם, נהג לשלם את חובו של העני מכיסו. כך דאג דוד לעשיית משפט מצד אחד ולצדקה מצד אחר.
