איור: מנחם הלברשטט
נצחוני בנותיי

נערה צעירה שחשקה נפשה בלימוד תורה בצורה טוטאלית ואף הייתה מוכנה לוותר על חיי משפחה בשל כך, לימדה את הרב יהודה עייאש מאלג'יר עד כמה גדול כוחן של נשים בלימוד תורה

מ

עשה בנערה שחיה בעיר אלג'יר בתחילת המאה ה-18. הנערה בת עשירים הייתה, חכמה וחריפה. יומם ולילה שקדה על לימוד התורה.
רבים ונכבדים רצו בה לאישה, אולם היא לא רצתה בשום פנים ואופן להינשא לאיש.
התורה הייתה אהבתה.
בצר לו פנה אביה המודאג לחכם הגאון ר' יהודה עייאש, רבה של העיר אלג'יר וביקש ממנו עזרה.
שלח חכם עייאש שליחים אל הנערה וביקש ממנה לבוא אל בית המדרש. כשהגיעה הנערה פנה אליה הרב בדברי נועם, אולם היא לא השתכנעה.
הוכחה לעמדתה הנחרצת הביאה מהתלמוד, מסיפורו של בן עזאי, שאף על פי שחייב אדם במצוות "פרו ורבו," אמר בן עזאי: "ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה" ולא התחתן, והנה היא אישה, ונשים אינן חייבות במצוות פרו ורבו, לכן קל וחומר שהיא פטורה מנישואין.

התפלפל עימה חכם עייאש ואמר לה: "הלוא גם בלימוד תורה אינך מצווה ואף ייתכן שלא תקבלי בשל כך שכר על לימודך."
צחקה הנערה ואמרה לו: "האם נעלמו מעיניך דברי הרמב"ם שאמר שגם לאישה יש שכר על לימוד תורה?"
" ובכל מקרה," הוסיפה הנערה, "מקווה אני שלא אקבל שכר על לימודי, כפי שאתה גרסת, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, כי איני לומדת לשם קבלת שכר כי אם בשל אהבתי לתורה."
התפעם עמוקות החכם הגאון מדברי הצעירה ופטרה לשלום בברכות רבות.
אמר החכם לאביה של הנערה: "הנח לה לעשות רצונה כי בזכות מעשיה תגן היא על בני עירנו."
וכך היה.
פעם אחת חלם חכם עייאש חלום, ובחלומו שודדים צרים על העיר ומבקשים להרוג את אנשי העיר ולבזוז את רכושם. בחלומו, אותה נערה יצאה לקראתם לבדה בחרב שלופה והכריעה את כל השודדים .
נבהל הרב מהחלום ועשה תענית חלום.
כעבור שלושה ימים, בליל שבת, באו דרך הים שודדים מספרד, וכאשר התקרבו לעיר החלה סערה גדולה בים ואוניותיהם נשברו כליל וטבעו.
ידע הרב שזכות אותה הנערה היא שעמדה לבני העיר והגנה עליהם.
ואותה האישה? היא המשיכה לשקוד על התורה בעיר אלג'יר עד היותה בת שישים. אז עלתה לארץ ישראל ובה המשיכה בלימודה עד יום מותה בשיבה טובה למעלה ממאה שנה.

מקור הסיפור

הרב יוסף משאש, נחלת אבות, דרוש תמ"א, עמ' יג.

על הסיפור

במרכז הסיפור ויכוח בין נערה לרב העיר, הרב יהודה עייאש, שהיה מגדולי החכמים באלג'יריה. הנערה גוברת על הרב בשיח ההלכתי (!) ומוכיחה שיש שכר ללימוד תורה של נשים. ואולם במוקד תשובתה עומדת הקביעה ששאלת השכר אינה רלוונטית שכן היא לומדת תורה לשם שמיים.
האב והרב מייצגים את המחשבה שלימוד תורה לנשים אינו רצוי, בוודאי כשהדבר מונע מהן להקים משפחה. ואולם במהלך השיחה הרב עומד על גדולתה של הנערה ועל רצונה העז להקדיש את חייה לעולם הרוח. גדולתו של הרב ניכרת ביכולתו לשנות את דעתו ולהכיר בכישרונה ובכוחה הרב.
הסיפור מסתיים בחלום נבואי הנמסר לרב העיר, שהוא בעל מעלה רוחנית גבוהה, שזוקף את ההצלה מידי הכוח הצבאי לתלמידת החכמים. בכך הוכרע הדיון, והרב מכיר באופן מלא בזכויותיה הרבות של האישה ורואה בלימודה מעשה המיטיב עם העולם.
מן הסיפור עולה שיש משמעות רבה ללימוד תורה של נשים ושיש להפריד בין שאלת המחויבות והשכר לשאלת החיבור המהותי והמשמעותי לתורה.
עם זאת הסיפור מעלה שאלה הנכונה לגברים ונשים כאחד, האם נכון לוותר על חיי משפחה לטובת העמקה בתחומי הרוח?

קראו עוד » קראו פחות «
בנימה אישית
רות קלדרון

הסיפור מתחיל בדומה לסיפורה של בתו של בן כלבא שבוע שהייתה נערה בת עשירים, חכמה וחריפה שלא הייתה מעוניינת בחתן עשיר אלא בחתן גדול בתורה (רבי עקיבא). בסיפור שלנו מדובר גם בנערה בת עשירים, חכמה וחריפה.
התורה היא אהבתה.
כמו בתו של בן כלבא שבוע, שמה של הנערה בסיפור אינו ידוע. עד מדרגת שם, למרות הכול, לא הגיעה.
החידוש בסיפור שלנו הוא שהנערה האלג'יראית אינה מסתפקת בבחירה באהוב הראוי להיות תלמיד חכם, ואינה בוחרת בהפיכת הרועה הפשוט לתלמיד חכם. היא הולכת צעד אחד קדימה. רוצה בעצמה להיות הוא.
השאיפה הזאת לקחת חלק בלב הקיום, במקור העוצמה, בקִרבה הגדולה ביותר לאל, כלומר בלימוד התורה היא חידוש בסיפורי עַם על נשים. האשה האחרונה שנאמר עליה שהיתה תלמידת חכמים היא ברוריה , אשתו של רבי מאיר , בתו של רבי חנינא בן תרדיון, ממשיכת דרכו לאחר הוצאתו להורג. סופה שחנקה את עצמה והפכה סימן אזהרה לנשים אחרות, לבל יעזו לחצות את הקווים, לחרוג מהייעוד המצופה להן, לאתגר את הגדרת "הנשיות" כפי שסומנה בידי גברים .
הנערה האלג'יראית אינה מעוניינת להיות לא עזר כנגדו. לא עיקר הבית. לא קדושה יותר ממנו. לא מטפורה שתסביר לָמה עדיף לא להיכנס אל הקודש. היא מבקשת לחיות את הייעוד שלה. ללמוד תורה.
גיבור הסיפור, שאף מופיע בשמו הוא חכם יהודה עייאש, שנכנס עמה בשיח תורני ובחן אותה בסיני ובעוקרת הרים ובמידות, ולבסוף התפעם ממנה עמוקות ופטרה לשלום בברכות רבות.
החכם עומד בין הנערה לאביה, ומתוך כך בינה ובין כל הגברים בעלי הכוח, ומתוקף סמכותו מאפשר לה לזכות בחירותה, בזכות לממש את עצמה כלומדת תורה.
הסיפור ממשיך ומחזק את שיקול הדעת של חכם עייאש על ידי תיאור חלומו. בחלומו צרים שודדים על העיר והנערה בחרב שלופה מכריעה את כולם. זהו חלום ה"מוכיח" שהחלטתו הייתה נכונה.
מתוך עיון בחלום כדרך החלומות אפשר שהוא מעיד על כך שהחכם המשיך להתלבט בהחלטתו בקשר לנערה, והיה צריך הוכחה לצדקתו. בשפת החלום מקבלת הנערה חרב, סמל הגבריות המובהקת, ומגינה על העיר – המסורת, דרך העולם – מן השודדים. אם החלום היה איגרת כתובה הרי המסר שלה היה שהמאבק בשודדים – המודרנה, החילון, הדברים שמהם אנחנו חרדים – לא יוכרע בסגירת הבנות בביתן והרחקתן מן התורה אלא להפך – בהתחדשות, בפתיחת לימוד התורה לנשים כדי להגן על מסורת ישראל סבא .
אין זאת אלא שדרכה המפויסת, האמיצה והמתונה של יהדות המזרח ידעה שוב להתמודד עם שינוי וחידוש בחיבוק של אהבה.

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
Play
סיפורים פרק 3 - נצחוני בנותיי
תלמידת חכמים מתעקשת ללמוד תורה - האם ישכנעו אותה לנטוש ?
קראו עוד »
נשים ולימוד התלמוד

במסורת היהודית ישנה מחלוקת האם נשים יכולות ללמוד תלמוד. כיום תופעה זו הולכת ומתרחבת.

חזרה לאתר
Play
נשים ולימוד התלמוד

במסורת היהודית ישנה מחלוקת האם נשים יכולות ללמוד תלמוד. כיום תופעה זו הולכת ומתרחבת.

קראו עוד »
יחסו של הרב משאש ללימוד תורה על ידי נשים

רב שמספר על רב שהודה בוויכוח שהנערה שהתווכחה איתו היא שצדקה ממנו – אין זה דבר רגיל. הרב משאש מספר לבני קהילתו שבמקנס שמרוקו סיפור שהתרחש באלג'יריה המלמד שיש ללימוד התורה של הנשים מעמד מיוחד והוא נחשב לזכות גדולה בשמיים. הסיפור שזור בדרשה המבקשת להעצים את לימוד התורה של נשים. הרב יוסף משאש, נחלת אבות, דרוש תמ"א, עמ' יג.

קראו עוד » קראו פחות «
על זכות האשה להתמסר לתורה

צבי זוהר, "כל העוסקת בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה – הרב יוסף משאש על זכות האשה להתמסר לתלמוד תורה," פעמים 82 (תש"ס), עמ' 162-150.

קראו עוד » קראו פחות «