הרב שבתאי אטון שם לב שתלמידיו חשים מאוימים מקטע ארוך של טקס הנתפס בעיניהם קשה ללימוד.
כדי להפיג את חששותיהם הוא פועל בשני מישורים:
ראשית, הוא מסביר לתלמידים שאריכות אינה מלמדת על קושי אלא להיפך: היא מלמדת על כך שהדברים כתובים בפירוט ומנומקים בהרחבה.
שנית, הוא נותן בידי תלמידיו כלי מתודולוגי שיסייע להם בלימוד: חלוקת הטקסט לכמה קטעים קצרים תאפשר להתמודד עם הטקסט ביתר קלות.
עצה זו מתאימה לא רק להתמודדות עם טקסט ארוך. בכל פעם שאדם עומד אל מול משימה גדולה המביאה אותו להימנעות מביצועה, הוא יכול לחלק אותה לרצף של פעולות קטנות, וכך יקל עליו ביצוע המשימה.
השילוב בין דברי עידוד לצד מתן כלי מעשי להתמודדות עם הקטע מסייע לתלמידיו של הרב אטון לצלוח את המשימה.