הוא סיפר כי ניהל ויכוח עם פסיכיאטר חשוב שטען שאם היה יכול, היה מבטל את תפילת "ובכן תן פחדך" שיהודים מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים. לדבריו, הפחד הוא הגורם העיקרי לכל מחלות הרוח שבני אדם לוקים בהן, ולפיכך, מטרת האדם המבקש לשמור על בריאותו הנפשית היא להשתחרר מן הפחד ובוודאי שאין מקום להתפלל על פחד. הרב סולובייצ'יק השיב לו :
"רואה אני בני אדם, והנה כולם מלאים פחדים שונים. יש הפוחדים שמא הקריירה שלהם לא תעלה יפה, ויש פוחדים שמא יאבדו כספם, מעמדם, או שלא יהיו מפורסמים מספיק, יש פוחדים מפני מחלות וחולשות. בדורות עברו מילא פחד הצרעת את העולם, היום הפחד הוא מפני מחלות ממאירות. אנשים אינם הולכים לרופא כאשר כואב להם מפחד שיאבחנו בהם את 'המחלה ההיא'. האדם מלא וגדוש פחדים קטנים. אינני פסיכיאטר, אבל אני יודע כי פחד אחד גדול מגרש את כל הפחדים הקטנים. ואיזהו הפחד שיכול אדם לקבל עליו כדי שעל ידו ייעקרו מקרבו כל הפחדים האחרים, כגון הפחד מפני הכישלון, מפני העוני, מפני הזיקנה, מפני חוסר הפופולריות או מפני המחלות – הווה אומר: הפחד מפני הקב"ה!" ומכאן התפילה: 'ובכן תן פחדך, ה' אלוהינו, על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת.' הלוואי ויבוא הפחד הגדול הזה וישחרר אותנו מכל הפחדים האחרים האורבים לפתחנו ומערערים את חיינו."

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, על התשובה, עמ' 140.(C) ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה

לאורך הדורות העליה לארץ נתפסה כמעשה מסוכן המצריך אמונה ותעוזה. הסכנה הביאה למשל את רבינו חיים מפריס במאה ה-12 להכריז שבטלה המצוה לגור בארץ. עם זאת, לאורך הדורות היו גלי עליה מכל קצוות תבל.