ע
ם הגיעו לגבורות, ביקשו בני משפחתו של הרב יוסף קאפח לחגוג את יום הולדתו ולקנות לו מתנה ראויה. בני המשפחה התלבטו איזו מתנה תכבד את האירוע המיוחד, אך לא הצליחו להגיע להסכמה. בלית ברירה פנו אל הרב עצמו ושאלו אותו איזו מתנה תשמח את ליבו. השיב להם הרב קאפח:
"מה שאני צריך – יש לי, ומה שאין לי – איני צריך."
כאשר משפחתו של הרב קאפח מבקשת לקנות לו מתנה, הוא מלמד אותם שלא חסר לו דבר. איך יכול אדם להגיע למצב שבו הוא מרוצה מחייו ומקנייניו?
יש שיטענו שהדבר קשור למציאות שבה האדם חי, לאיכות החיים שלו – האושר תלוי בעושר. אך לעיתים קרובות זהו מצג שווא – מי שיש לו הרבה תמיד יכול לרצות עוד. נראה יותר שאושרו של האדם תלוי במאמץ שהוא עושה להיות שמח בחלקו. כשאדם בוחר בעמדה חיובית שבה הוא רואה את הטוב בחייו, הוא בדרך כלל ימצא אותו ויחוש עשיר, מאושר ומבורך. כך הרב קאפח חש שטוב לו במה שיש לו ואינו זקוק למתנות כדי לשמוח.
לפי ההלכה, המילים הראשונות שאדם צריך לומר בבוקר הן "מודה אני". כך האדם מתחיל את יומו בהכרת תודה. בהשראת תפילת "מודה אני" כתב מאיר אריאל שיר תודה:
מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
לפי ההלכה, המילים הראשונות שאדם צריך לומר בבוקר הן "מודה אני". כך האדם מתחיל את יומו בהכרת תודה. בהשראת תפילת "מודה אני" כתב מאיר אריאל שיר תודה:
מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
בצוואתו כתב הרב יוסף קאפח: "אני מיציתי את חיי בחיוב."
האם על האדם תמיד לשמוח בחלקו ולהסתפק במה שיש לו? תחושת החוסר היא כוח מניע משמעותי בהתפתחותו של האדם. כאשר איני מרוצה ממה שיש לי, אני אעבוד קשה כדי להתפתח וכך להשיג יותר. הבנה זו מונחת ביסוד דברי חכמים "קנאת סופרים תרבה חוכמה" – הקנאה באחר מעוררת את האדם לדרוש מעצמו יותר, ללמוד יותר ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו.
במשפט חריף יותר טוען רבי יהודה ש"על שלושה דברים העולם עומד: על הקנאה ועל התאווה ועל הרחמים." (מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק ד) לדבריו, כאשר הקנאה מהולה ברחמים היא מְחַיָה את העולם ומקדמת אותו.