איור: רז בן ארי
אלמנה לא תענו

הראשון לציון הרב ניסים מזרחי אינו חושש לכבודו, אך נוזף במי שמזלזל בכבודה של אלמנה

ה

רב נסים (חיים משה) מזרחי, שהיה הראשון לציון בירושלים במאה השמונה עשרה, היה בדרכו אל ביתו, כאשר אישה אחת עצרה אותו וביקשה את עזרתו. הרב זיהה את האישה האלמנה, אך היא לא זיהתה אותו, משום שהיה נוהג בפשטות ולא לבש בגדי שרד.
באותם הימים נהגו ללוש את הבצק בבית ולהביאו לאפייה במאפייה, והאלמנה ביקשה מהרב שיקרא לשוליית האופה, שהיא ממתינה לו כבר זמן רב, כדי שיאפה את הבצק. אך הרב מזרחי הבחין שהבצק עומד להתקלקל בעוד רגעים ספורים, ולכן נטל אותו ממנה ומיהר אל המאפייה למסור את הבצק בעצמו.
כשראה האופה את הראשון לציון הרב נסים מזרחי מגיע כשהבצק בידו, גער בעוזרו בחריפות: "מדוע לא הלכת לאסוף את הבצק? אין זה מכבודו של הרב להביא את הבצק אל המאפייה בעצמו."
קטע הרב מזרחי את האופה ואמר: "עד שאתה דואג לכבודי, דאג לכבודה של האלמנה שהעיסה שלה, שהרי עליה הזהירה התורה 'כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן' (שמות כב, כא)."

מקור הסיפור

מבוסס על : אברהם אלמליח, נשיאים בישראל: הראשונים ציון תולדתיהם ופעולתם, תשנ"ג, עמ' 43-42, תנועת יד לראשונים, הספריה הספרדית, מכון בני ישראל – ירושלים

על הסיפור

האופה מזועזע ונבוך כאשר הראשון לציון מטריח עצמו להגיע עם קערת בצק אל המאפייה. אך הרב מזרחי אינו רואה בכך פגיעה בכבודו: אדרבה, הוא מלמד את האופה ש"אני ואתה חייבים בכבודה"; לא רק כבודה של האלמנה, אלא אפילו בצקה של האלמנה העומד להתקלקל חשוב בעיני הרב מזרחי יותר מכבודו ושררתו שלו עצמו.
אף שכבודו של הרב הוא במידה רבה כבוד שמיים, הרי בעיניו הכבוד של האלמנה חשוב אפילו יותר.

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
גר יתום ואלמנה

במקומות רבים מצווה התורה ציוויים הקשורים לחלשים ולנדכאים בחברה – הגר, היתום והאלמנה. שלושה אלו, שאין להם משפחה ומשענת חברתית וכלכלית, עלולים לסבול מדיכוי ומעושק, ולכן שבה התורה ומצווה פעם אחר פעם שלא לפגוע בהם ולשמור על כבודם.

קראו עוד » קראו פחות «
דאגה לאלמנה

גם על הרש"ש (רבי שלום שרעבי) מסופר שעצר בדרכו לישיבה כדי לסייע לאלמנה ובתה ביום גשום. ראו בסיפור אנשים טובים באמצע הדרך.

קראו עוד » קראו פחות «