איור: מנחם הלברשטט
אדון הארץ ואדון השמיים

הקייסים הגדולים הוזמנו על ידי מלך אתיופיה לפולמוס דתי שבסופו הוא דורש מהם להתנצר. האם ייכנעו כוהני ביתא ישראל? מה ישיבו למלך?

מ

לך אתיופיה תיאודור (תוודרוס השני) היה נוצרי אדוק, והושפע רבות ממיסיונרים שהסיתו אותו כנגד יהודי אתיופיה (ביתא ישראל).
באחד הימים שכנעו אותו המיסיונרים לכפות על היהודים להתנצר. לצורך כך זימן המלך את כוהני ביתא ישראל (הקייסים) לוויכוח פומבי עם המיסיונרים, שבסופו תכנן להכריח אותם להמיר את דתם.
הקייסים שהוזמנו לוויכוח חששו מאוד מהמפגש, אך בלית ברירה התייצבו בארמון חמישה קייסים מנכבדי העדה: אבא שמעון מקווארא, אבא אמבאייה מטאקוסה, אבא זיאמו ואבא ווארקו מתיילגה, ואבא צגאי מוולקאיט, ואיתם יהודים רבים שבאו ללוותם. הפולמוס נמשך ימים אחדים, והקייסים עמדו בגבורה בוויכוח עם המיסיונרים, ודחו את טענותיהם אחת לאחת.
כשראה מלך אתיופיה שהקייסים אינם נכנעים למיסיונרים והם איתנים באמונתם, הוא התמלא זעם ודרש מהם להתנצר. משסירבו, הורה לחיילי המשמר להכין את רוביהם, ואיים על הקייסים שאם לא ימירו את דתם יוצאו להורג מייד.
כל הנוכחים התמלאו אימה ופחד, אך לפתע קם אבא שמעון על רגליו ואמר למלך בנחישות: "בענייני מוות, הו תיאודור, אתה הוא האדון עלי אדמות, ובידך השליטה המלאה על גופי. אבל בשמיים, שם ישנו אדון אחר, ואין לך כל שליטה עליי."
לשמע דבריו קמו שאר הקייסים וקראו: "גם אנחנו מוכנים למות למען אמונת אבותינו."
כשראה המלך עד כמה הכוהנים נחושים בדעתם התרכך וביטל את רוע הגזרה: "הידד פָלָשִׁים (שם גנאי ליהודים באתיופיה), אל תיראו, כי לא תמותו."

מקור הסיפור

מבוסס על: יוסף הלוי, "מסע בחבש לגילוי החבשים", פעמים; רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 58 (תשנ"ד) עמ' 58-57.

על הסיפור

אל מול הדרישה התקיפה להתנצר תחת איומי רובה, עמדו מנהיגי יהודי אתיופיה איתנים באמונתם והיו מוכנים למסור נפשם על יהדותם. הכוהנים שהתקבצו מכפרים שונים התעלו בידיעותיהם על המיסיונרים, אך הדבר לא הרשים את המלך אלא דווקא הגביר את כעסו; רק אמונתם העמוקה של הכוהנים הרשימה אותו והביאה לביטול הגזרה.
דבריו של אבא שמעון מקווארא חושפים את סוד אמונתו: הוא אומנם מכיר בכוחו של המלך, אך גם במגבלות שלטונו: אין הוא שליט על הרוח אלא על הגוף בלבד, ורוחו של אבא שמעון תישאר לעד נאמנה לדתו ולאלוהיו.

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
מסע מופלא לאתיופיה

בעקבות קריאה פומבית של הרב עזריאל הילדסהיימר בגרמניה להדק את הקשר עם יהודי אתיופיה, הציע מורה צעיר מאדריאנופול שבתורכיה בשם יוסף הלוי לנסוע לאתיופיה. חברת כי"ח הסכימה לממן את המסע, והלוי יצא לאתיופיה בשנת 1864. הלוי פרסם יומן מסע המשמש אחד המקורות החשובים ביותר שבידינו באשר למסורות, לדת ולתרבות של ביתא ישראל.

קראו עוד » קראו פחות «
היה או לא היה?

לדיון בשאלת המהימנות ההיסטורית של הסיפור ראו: יוסף הלוי, "מסע בחבש לגילוי החבשים", פעמים; רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 58 (תשנ"ד) עמ' 7.

קראו עוד » קראו פחות «