ע

וזרו של הרב יוסף חיים (ה"בן איש חי") נבהל כאשר ראה את רבו יוצא מחדרו במהירות. הרב ביקש ממנו שייגש בדחיפות לחדרו של בנו, חכם יעקב, ויבקש ממנו לבוא לשוחח עימו. העוזר מיהר לחדרו, דפק בדלת אך לא זכה למענה. גם לאחר שהמתין כמה דקות ודפק בשנית לא הייתה תשובה.
העוזר שב אל חכם יוסף חיים וסיפר לו מה אירע. הרב התעקש: "דפוק בדלת, ואם אין מענה היכנס לחדרו וקרא לו." העוזר שב בזריזות לחדרו של חכם יעקב, דפק על הדלת אך גם הפעם לא זכה למענה. כאשר נכנס אל החדר, כפי שהורה לו ה"בן איש חי", ראה את חכם יעקב עומד ומתפלל.
העוזר שב אל חכם יוסף חיים וסיפר לו שבנו מתפלל והוא לא רצה להפריע לו. העוזר הופתע מאוד כאשר הרב יוסף חיים הורה לו להפריע לחכם יעקב באמצע התפילה ולהביא אותו לחדר. העוזר מילא את שליחותו, ובמהרה הגיע חכם יעקב, שהפסיק את תפילתו, לחדרו של אביו.
כשנכנס לחדר פנה ה"בן איש חי" לבנו והוכיח אותו: "אסור להתפלל לרעתו של אדם. אין לנו אלא להתפלל ל'טובה ולברכה'."