פ
עם אחת ניגש אחד מחברי תנועת הנוער "דרור-הבונים", אברמל'ה שמו, אל הרב יוסף גנאסיא, רבה של העיר קונסטנטין שבאלג'יריה ובפיו שאלה כבדת משקל:
"מהי 'הוויה' על פי היהדות?"
ידע הרב גנאסיא שהבחור הצעיר מרבה לעיין בכתבי פילוסופים מערביים, ואמר לו:
"בני, אם אתה רוצה לדעת מהי 'הוויה' – 'דע לפני מי אתה עומד': הידיעה שאתה עומד לפני האל המוחלט היא שתעניק מוחלטות להווייתך."
הוסיף הרב גנאסיא: "'להיות' פירושו לחוות באופן קיומי כי הנך נזר הבריאה… אין אדם אחד אלא יחיד כייחודו של עולם."
שאלת הקיום בעולם הטרידה את ההוגים המערביים; כיצד יוכל האדם לזכות בקיום מוחלט וממשי?
כמו חכמים אלג'יראים רבים, הרב גנאסיא הכיר את יסודות החשיבה המערבית היטב וביקש להציע לה אלטרנטיבה. הוא טען שהאמונה באל מייצרת סדר מחשבה אחר – הוודאות של העמידה בפני האל מקרינה על קיומו של האדם ועל התחושה שהוא יחיד ומיוחד. כך מבקש הרב גנאסיא להציע חלופה לחשיבה המערבית, שמשעינה את ההוויה על האדם עצמו, ובמקום זאת הוא משעין אותה על הנוכחות האלוהית והאמונה בה.
יהודי אלג'יריה התערו בתרבות הצרפתית ונחשפו לתנועת ההשכלה, וחלקם אף השתלבו בלימודים גבוהים בצרפת. חכמי אלג'יריה ראו במודרנה תופעה חיובית וביקשו לגשר בין המסורת לחידוש. הרב אברהם חזן תיאר את המתח שבין המסורת להשכלה: "בנערותי, 'השולחן השני' של ההשכלה ערער משהו, דחק את רגלי 'השולחן ערוך' של לימודי מקצועות התורה – ובכל זאת לא הפריע לשמירת המצוות אשר הן-הן וקיומן היו גשר מעבר, גורם מייצב.
בזכותן [בזכות המצוות] התגברנו על משברים… ילידי העימות בין לימודי קודש ללימודי חול, בין שורשי האמונה התמה… לבין ניצני ההתבוללות המושרשת במודל התרבות ההומניסטית הצרפתית…"
מרים סטיווי חזן, לנטוע שמים, ירושלים תשס"ז, עמ' 28-27.
מה ההבדל בין פסיכולוגיה לפסיכולוגיה יהודית? ד"ר יאיר כספי מציע הבחנה יסודית: "היא (הפסיכולוגיה היהודית) שונה מכל הפסיכולוגיות שאתה מכיר. זוהי פסיכולוגיה שאלוהים במרכזה.