מבוסס על: אפרים חדאד, למען אספרה, תשמ"ה, עמ' כ"ט. (C) כל הזכויות שמורות למחבר.
מהם בגדי תפארתה של ירושלים? הרב דוד חדאד מגלה את הסוד
ב
מהלך התפילה של קבלת שבת, עלה חיוך רחב על פניו של הרב דוד חדאד, ופניו נהרו. הסובבים אותו בבית הכנסת תהו מה עובר בראשו של רבם, אך במהרה נפתרה התעלומה. לאחר קבלת שבת עלה הרב חדאד על הבמה ופתח את דרשתו בשאלה על הפיוט "לכה דודי":
בבית הרביעי של הפיוט נאמר: "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי, לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי". והדבר מעורר תמיהה; מן המילים "לבשי בגדי תפארתך" נראה שהפנייה היא לנקבה, ומן הסתם מדובר בירושלים. אך אם כן, מה משמעות המילה "עמי"? ואם המשורר פונה לעם ישראל, מדוע אינו נוקט לשון זכר?
בהתרגשות מרובה עונה הרב חדאד על השאלה לאוזני כל קהל היושבים בבית הכנסת שבג'רבה: "נראה שיש לקרוא את המשפט הזה אחרת: לבשי בגדי תפארתך – עמי. מהם בגדי תפארתה של ירושלים? עם ישראל! כאשר הכול יעלו לירושלים, כאשר עיר קודשנו תתמלא בהמוני בית ישראל, אז יתגלה יופייה של העיר."
מה מעניק לירושלים את יופייה? הרב דוד חדאד מגלה לנו שלא המבנים והמקומות הקדושים הם ההופכים את העיר לייחודית כל כך. קדושתה של ירושלים נעוצה אומנם בהיסטוריה הייחודית שלה, אך אין די בכך; כל אלו הם הגוף של העיר, אך ירושלים מגיעה למלוא תפארתה רק כאשר עַם ישראל נמצא בה. רק אז מתקיים "לבשי בגדי תפארתך".
הרב חדאד חי בג'רבה בתחילת המאה העשרים ונפטר בשנת תש"ג, שנים ספורות לפני הקמת המדינה. כל ימיו ייחל לעלייה המונית של כל בית ישראל לירושלים, דבר שאכן התממש בעשור שלאחר פטירתו.
את הפיוט כתב המקובל הרב שלמה אלקבץ בצפת והוא מושר בפי כל עדות ישראל בערב שבת, אך לכל עדה יש מנגינה משלה.
הפרויקט של רביבו – מחרוזת שבת The Revivo Project – Shabbat Medley | הפרויקט של רביבו
את הפיוט כתב המקובל הרב שלמה אלקבץ בצפת והוא מושר בפי כל עדות ישראל בערב שבת, אך לכל עדה יש מנגינה משלה.