מ

עשה באחד מבני קהילת סיליסטרה שבבולגריה שנטש את יהדותו ולאחר זמן תפשו אותו השלטונות באיזה ענין וגזרו עליו מיתה בתליה. השלטונות הסכימו לשחררו אם בני הקהילה יפדו אותו בסכום עתק.
הרב פאפו, שחרד לגורלו של בן קהילתו, כיתת את רגליו בין בתי הכנסיות ובתי העשירים, הסביר, ביקש ותבע מכולם לסייע בשחרור האסיר – אך ללא הועיל. משהבין שמאמציו אינם נושאים פרי, הודיע שבשבת הבאה ימסור הודעה חשובה בדרשתו.
בבוקר השבת עצר עצר הרב פאפו את התפילה לפני קריאת התורה, והחל לדבר על מצבו הנואש של הכלוא. כשגם דבריו הנרגשים לא עשו כל רושם על בני הקהילה הכריז הרב פאפו: "איני יכול להכריח איש לתרום מכספו להצלת האסיר, אך חובתי היא להצילו. לכן החלטתי שעלינו למכור את ספרי התורה שבבית הכנסת על מנת להציל את האסיר המסכן. התורה ניתנה לעם ישראל ואם אין עם ישראל אין תורה." לשמע הדברים נרעשו בני קהילתו, ואספו את הכסף במהירות.