איור: מנחם הלברשטט
פשוט פשוט

הרב בן ציון אבא שאול מלמד את תלמידיו על הפיתוי שבפלפול ועל היופי שבדרך הפשט

ה

רב בן ציון אבא שאול פתח את שיעורו בישיבת פורת יוסף בקושיה חמורה על הגמרא, שאף אחד מן התלמידים לא הצליח להשיב עליה. לאחר כמה דקות מבוכה, פרס הרב אבא שאול בפני תלמידיו פירוש מפולפל ומבריק, שלשמעו התמלאו כל התלמידים השתאות והערצה.
מיד כשסיים הרב אבא שאול לתרץ את הקושיה, החל להציע הסבר נוסף, מפולפל אף יותר מקודמו, שגרף גם הוא הנהוני הסכמה והתפעמות.
כשסיים הרב בן ציון אבא שאול להציע את התירוץ השני, עצר את השיעור והכריז: "שני התירוצים שהצעתי אומנם עמוקים ומפולפלים, אך אמת אין בהם," ומיד הסביר את הבעיות הטמונות בכל פירוש.
שוב היו התלמידים נבוכים אל מול הקשיים בסוגיית הגמרא, אך לא לאורך זמן. במהרה הציע הרב אבא שאול פירוש שלישי, פירוש המבוסס סברה פשוטה (לא מתחכמת ומתפלפלת), ומתיישב על לב השומעים.
חתם הרב אבא שאול את השיעור ואמר לתלמידיו: "את הפירושים המפולפלים הבאתי כדי ללמדכם על הפיתוי שבפלפול. אך בסופו של דבר – אין טובה מן הדרך הישרה והפשוטה.

מקור הסיפור

מבוסס על: נסים ליאון, "'הגדול הספרדי' של חברת הלומדים החרדית : הרב בן ציון אבא שאול", בתוך: בנימין בראון ונסים ליאון (עורכים), הגדולים – אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, תשע"ז, עמ' 775. (C) כל הזכויות שמורות להוצאת מכון ון ליר ולהוצאת מאגנס, ירושלים

על הסיפור

הנטיה להתפלפל, להעלות אפשרויות תיאורטיות ולנתח גם אפשרויות פרשניות שנדחו יכולה להביא את הלומד להישגים מחשבתיים משמעותיים ולחוויה אינטלקטואלית עמוקה. אך אליה וקוץ בה – נטייה זו עלולה להיות בעוכריו של הלומד ולסמא את עיניו מלראות את האמת הפשוטה המונחת לפתחו. אם רק נוותר על הכמיהה למורכבות ונקשיב בפשטות לאתגרים העומדים בפנינו, טקסטואליים או ממשיים, נוכל לפתור אותם בקלות.
גישה זו מאפיינת את דרך הלימוד הספרדי, והרב בן ציון אבא שאול מבקש להנחילה לתלמידיו. כדי לעשות זאת בדרך המיטבית הוא מטעים את תלמידיו מדרך הפלפול, כדי שיחושו גם את יופייה וגם את הבעייתיות שבה, ואז הוא יכול להסביר להם מדוע דרך הפשט עדיפה בעיניו.

קראו עוד » קראו פחות «
בנימה אישית
אריאל הורוביץ

פשוט להיות פשוט
לפני רבע מאה, כשהתחלתי את דרכי המקצועית, כל ענף המוזיקה היה שונה לחלוטין. היו אז שלוש חברות תקליטים בארץ, שהיית מוכרח להיות חתום באחת מהן כדי לזכות להקליט את השירים שלך ולהוציא אותם לאור. אנחנו – האומנים הצעירים, בילינו שנים ארוכות בניסיון עקר לשכנע את אנשי החברות, שאנחנו שווים את ההשקעה העצומה שהייתה כרוכה בהפקת אלבום. כשזה סופסוף קרה, מצאת את עצמך כמו הכוהן הגדול ביום הכיפורים – נכנס לקודש הקודשים – אולפני ההקלטות הגדולים של פעם – ומתפלל לגשם – כלומר, להשראה – להצליח לשחזר שם, תחת לחץ הציפיות של חברת התקליטים ושל תקציב ההפקה המתכלה במהירות, ולעיניהם של המפיק המוזיקלי, הנגנים והטכנאים – את הרגע המחשמל והאינטימי שבו נכתב שיר חדש. הרגע הזה הוא חד פעמי, תמיד בגדר נס, לעולם מתרחש רק כשאתה לבדך בבית ולכן זו לא משימה קלה.
כשנכנסתי לראשונה לאולפן הקלטות כזה, הייתי אחוז חרדת קודש. על קירות המסדרונות היו תלויים אלבומי הזהב של ענקי המוזיקה הישראלית משמוליק קראוס ועד שלום חנוך. כולם הקליטו בחדר שעוד מעט אכנס אליו שירים שגדלתי עליהם. חדר הקונטרול עצמו – המקום שבו יושבים מעבר לזכוכית, המפיק והטכנאי, נראה כמו תא הטייס של חללית עם אינספור מכשירים, כפתורים, ידיות ואורות מהבהבים – על הקונסולה שמול הטכנאי וגם על הקירות שמסביב. יהודה עדר, המפיק המוזיקלי של אלבום הבכורה שלי, ראה כנראה את ההשתאות שלי, חייך ואמר את הגרסה שלו לדבריו של הרב אבא שאול: "אתה רואה את כל המכשירים האלה? כל זה כאן רק כדי שבסוף אתה תישמע טבעי…"
המשפט הזה נתן לי את הכוח להרגיש בבית באולפן ולשכוח שאני שם כשאני מקליט. אם כל התחכום הטכני הזה נועד רק כדי לשרת את האמת, אז אני יכול לשכוח ממנו ולהתרכז ברגש הטהור, בסיבה וברגע שבהם כתבתי כל שיר.
בוב דילן אמר פעם על אולפן ההקלטות שהוא "בית מטבחיים לשירים טובים". גם על האקדמיה אמר מישהו פעם שהיא "המקום שאליו רעיונות מגיעים כדי למות". בכל מקום שבו עומדים לרשותנו כלים מתוחכמים, צריך לזכור תמיד את התכלית הפשוטה שלשמה התכנסנו, ולפעול מטעמה. לפעמים צריך שׂכל ותחכום כדי להעניק לדברים גוף, אבל נשמת הדבר לא צריכה את זה. לדוגמה: האקורדים של "הנה הנה" של מתי כספי מסובכים. גיטריסט מתחיל לא יוכל לנגן אותם, אבל הם בסך הכול תומכים במנגינה שקהל של אנשים פשוטים יכול לשיר יחד בשירה בציבור. הליווי הוא הגוף. המנגינה היא הנשמה. שימו לב אל הנשמה…

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
"פלפול זה בלבול"

עוד מימי הגאונים והרמב"ם ניכרה בארצות המזרח העדפה של הלימוד "אליבא דהלכתא" – שיטה המתמקדת בפסיקת ההלכה מתוך הסוגיה, ונוטה לפרשנות פשוטה יותר – בניגוד ללימוד בשיטת הפלפול שרווח ביהדות אשכנז, ושראשיתו בקרב בעלי התוספות בצרפת. חשוב לציין שהיו גם רבנים אשכנזים גדולים שהתנגדו לשיטת הפלפול.
מתוך כל ארצות המזרח תוניסיה הייתה בבחינת היוצא מן הכלל, ובה הנחילו כמה תלמידי חכמים את שיטת הלימוד המכונה "העיון התוניסאי", שיטה החותרת להמשגה רעיונית של הסוגיות.
הכותרת נלקחה מדברי הרב עובדיה יוסף. כשהתייחס לדרך הלימוד בישיבות הליטאיות, אמר בחריפות האופיינית לו: "פלפול זה בלבול".

מבוסס על: אבישי בן חיים, מרן הרב עובדיה יוסף, 2018, עמ' 517. הוצאת כרמל, ירושלים
קראו עוד » קראו פחות «
פתרון פשוט

על גישתו של הרב ציון כהן יהונתן, המעדיף פתרון פשוט על פני פתרון מפולפל, ראו בסיפור גאון, נקודה!

קראו עוד » קראו פחות «