ב כל סעודת ערב שבת שר האר"י הקדוש משירי השבת בביתו שבצפת, ובכל פעם שזימר בשעת הסעודה ראה ברוח קודשו את המשורר הרב ישראל נג'ארה שר בביתו את פיוטי השבת, וסביבו מתקבצים מלאכי שמיים המאזינים לשירתו המופלאה.
שבת אחת ראה האר"י שהרב נג'ארה שר, אך המלאכים אינם יורדים אל שולחנו. תמה על כך האר"י, אך כשהיטיב להתבונן הבין שסיבת הדבר היתה לבושו המרושל של הרב נג'ארה, שמפאת החום הפשיל שרווליו, פשט את כותנתו העליונה והוריד את מצנפת החכמים המהודרת מעל ראשו.
מייד שלח האר"י שליח לספר לרבי ישראל נג'ארה את שראה, וביקשו שיבטיח שמכאן ואילך ישיר בלבושו ההדור כשמצנפת החכמים על ראשו.
התרגש הרב נג'ארה לשמע הדברים, והקפיד בכל שבת לסדר את לבושו כראוי ואכן שבו מלאכי השרת להתארח בסעודתו.