פ
עם אחת קיבל הרב יוסף קאפח שיחת טלפון.
"קאפח מדבר," השיב כדרכו, בלי גינוני כבוד.
על הקו היה תלמיד חכם נרגש שסיפר לַמָארִי [מוֹרִי] קאפח שהתמנה לשמש רב העיר והוא מבקש להתייעץ איתו בשאלה חשובה.
"אני עומד להיכנס לתפקידי החדש כרב העיר, האם עלי לברך 'שהחיינו'?" שאל.
הרב קאפח המתין רגע והשיב לו, ספק בצחוק, ספק ברצינות: "אין כאן שמחה אלא עבדוּת. אולי כדאי שתברך 'ברוך דיין האמת.'"
השאלה של רב העיר החדש הגיונית. ברכת "שהחיינו" היא ברכת הודאה המבטאת שמחה, ונהוג לברך בה על דברים חדשים ומשמחים: בניית בית חדש, קניית בגדים חדשים, אכילת פירות טריים ועוד.
הברכה מאפשרת לאדם לבטא את שמחתו ולקשור את השפע שזכה בו ליושב במרומים.
הברכה בוודאי מתאימה לזכייה בתפקיד רם, שכן הזוכה בתפקיד שכזה מתמלא שמחה. ואכן חלק מהפוסקים קבעו שמי שזכה בתפקיד בכיר יכול לברך "שהחיינו": "כשזכה אדם הגון הראוי לעלות לגדולה, ונתמנה פרנס [מנהיג] על הצבור […] יש לו לברך שהחיינו." (ציטוט מתוך ספר ההלכה של הרב יעקב צבי עמדין, מור וקציעה, סימן רכג).
אדם שזכה במשרת רבנות – זהו בוודאי אירוע משמח מאוד לרב ולציבור כולו, ואכן בקהילות רבות נהגו לקיים טקסי הכתרה מרגשים לציון כניסת הרב אל תפקידו רם המעלה.
על רקע זה, תשובתו של הרב יוסף קאפח חריפה ונוקבת. הרבנות – עבדוּת היא ולא מעלה, מלאכה קשה ומשעבדת. בדרכו הסרקסטית הוא מחדד את הדברים, ומציע לברך ברכה אחרת "ברוך דיין האמת". זוהי ברכה שמברכים כאשר שומעים שמועה רעה או בעקבות מותו של אדם והיא מסמלת בחריפות את הפער שבין השאלה לתשובה.
השואל מלא שמחה על התפקיד החדש ומבקש לדעת מה ההלכה, והרב קפאח מציע מענה במישור הערכי והרוחני. נדמה כי מארי קאפח אינו מבקש לצער את השואל אלא ללמדו כיצד עליו לראות את תפקידו החדש. לא אל המנוחה והנחלה הגיע כשהתמנה לרב העיר אלא לעבודה קשה ומאומצת. לא בשררה זכה אלא בעבודת קודש של שירות התורה והעם שכרוכה גם במחיר אישי כבד.
במשנה במסכת אבות הזהירו חכמים "אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת" (אבות, פרק א משנה י).