הרב יוסף קאפח (2000-1917) – פוסק, הוגה דעות ומתרגם ספרות הראשונים ובמיוחד את כתבי הרמב"ם. שימש כדיין בבית הדין הגדול ובמועצת הרבנות הראשית, ונשיא הקהילה התימנית בארץ. זכה להערכה רבה מאוד וכונה בפי תלמידיו "מארי". את שיטת לימודו רכש בבית מדרשו של סבו, הרב יחיא קאפח, בצנעא שבתימן.
עם עלייתו לארץ למד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים. דמותו של הרב קוק היתה נערצת עליו, הן בגדלות התורה והן בהשקפה.
הרב קאפח פעל רבות לשימור מסורות תימן. מפעלו התורני כלל תרגום וההדרה של עשרות ספרים של ראשוני ספרד ("אמונות ודעות" לרבי סעדיה גאון, הרס"ג; "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי; "חובת הלבבות" לרבנו בחיי אבן פקודה, ועוד). מפעלו הגדול היה תרגום כתבי הרמב"ם ובראשם "מורה נבוכים". אשתו, הרבנית ברכה קאפח, היתה אשת חסד, סייעה לנזקקים והקימה מפעלי חסד רבים.
הרב קאפח הושפע רבות מן הרמב"ם ודרש ללמוד מתוך ביקורתיות רבה, וחזר והדגיש בפני תלמידיו את החשיבות שבשינון תורת הרמב"ם.