הרש"ש (1777-1720) גדול המקובלים האחרונים. נחשב לפרשן החשוב ביותר לכתבי האר"י, מחבר "פירוש השמ"ש" ומתקן "סידור הרש"ש". נולד בתימן ולמד בצנעא קבלה. כשעלה לארץ, היה שמש בישיבת המקובלים "בית אל" ושם התגלה, נישא לבתו של ראש הישיבה הרב גדליה חיון ולאחר מותו מונה לראש הישיבה.
עמד בראש חבורת הרבנים "חברת אהבה ושלום", שהתייחדה בעבודה רוחנית קבוצתית. בין תלמידיו היו החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי) והרב גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). תלמידו המהרי"ט אלגאזי הביא את סידורו לאשכנז בעת שיצא להתרים למען הישיבה. הסידור התקבל בהתלהבות על ידי החת"ם סופר ואחרים. מספריו הידועים: "רחובות הנהר" ו"אמת ושלום".