אם תעוררו את האהבה
זכר הוריו שהלכו לעולמם מאפשר לבבא סאלי למצוא נתיב לליבו של נער מסוגר

ז וג הורים הגיעו עם בנם המתבגר להתייעץ עם הבבא סאלי – רבי ישראל אביחצירא. היחסים בין ההורים לבנם היו קשים, ולעיתים קרובות התפרץ הנער המסוגר על הוריו. הבבא סאלי ניסה לשוחח עם הנער בנוכחות הוריו ולרכך את ליבו, אך הוא לא שיתף פעולה.
ביקש הבבא סאלי מההורים לצאת מן החדר כך שיוכל לשוחח עם הנער ביחידות. כשיצאו ההורים החל הבבא סאלי ספר לנער על הוריו שנפטרו לפני שנים רבות וכמה הוא מתגעגע אליהם, ומיד התמלאו עיניו בדמעות. "חמש דקות. אם רק היו לי עוד חמש דקות לשוחח איתם, לנשק אותם. אפילו דקה או שתיים," מירר בבכי הבבא סאלי.
פניו של הנער החלו להתרכך והוא החל לבכות עם הבבא סאלי. אז הזמין הבבא סאלי את ההורים להיכנס, והחל לשוחח עם השלושה יחד.

איור: מנחם הלברשטט
על הסיפור

הבבא סאלי מנסה לסייע להורים ולילד לשוחח ביניהם, אך נתקל במשקעים רבים של מתח וכעס. הוא מבין שבמצב זה חובה לעורר את אהבת הבן להוריו, ורק לאחר מכן ניתן יהיה להתחיל תהליך של תיקון.
לשם כך מבקש הבבא סאלי מן ההורים לצאת מן החדר. בהיעדרם של ההורים הוא משתף את הנער בהיעדרם של הוריו שלו, בגעגוע העז אליהם עד דמעות. בכיו של הבבא סאלי פורץ את מחסומי הריחוק של הנער, ואף הוא נדבק בבכי. רק כעת ניתן להתחיל בתהליך הריפוי.

קראו עוד » קראו פחות «
בנימה אישית
הראל מקייס

אחת מהפעולות הראשונות שעשיתי כשנכנסתי לשדה החינוך לפני כעשור, הייתה "טלפון מתוק" – בין שתיים לשלוש שיחות טלפון בסוף היום להורי התלמידים ה"מצטיינים" במהלך השיעורים של אותו יום. ההצטיינות היא ממש לא רק בציונים אלא גם בהשתתפות, בסדר ונקיון, בהקשבה ובכלל, כל דבר טוב שאפשר להתקשר להורים ולספר עליו. תודה לאל השיחות כבר לא עולות כסף בימינו, ולי הייתה נסיעה ארוכה הביתה, אז מה יש להפסיד?
התלמידים היו מרותקים כשלקראת סוף השיעור היה מגיע שלב ההכרזה על ברי או ברות המזל שיקבלו "טלפון מתוק" בסיום יום הלימודים. הרווח החינוכי היה משולש – גם ההורים רוו נחת מילדיהם (מיותר לציין שברוב המקרים הטלפונים שמקבלים הורים מבית הספר, לא כל כך חיוביים…), גם עיני הילדים זרחו מאושר כשראו את הוריהם מחייכים לתוך שפופרת הטלפון בשיחה איתי ודאגו לכך שיהיו כמה שיותר פעמים כאלה במהלך השנה. גם אני יצאתי כמובן מורווח, שהרי האווירה הכללית בכיתה ממש לא הייתה "מי מפריע" ו"מי יקבל עונש" אלא "מי עושה נחת להורים". נחת. כמה נחת.
כל עבודה חינוכית שהיא, חייבת לעבור דרך ההורים ולהוות המשך ישיר לביתו של הנער שגדל על ברכי הוריו. ניתוק "חינוכי" יזום עלול לגרום לכך שכל מה שהילד גדל עליו – יישמט מתחתיו, והוא ימצא את עצמו עם שמיים מעליו ותהום שפעורה תחתיו.
כך, הבבא סאלי זי"ע בגאונותו וברגישותו מעורר אצל הנער את הדחף הטבעי ביותר – הגעגוע לבית אבא ואמא. אלו ימים שלא יחזרו, עליך לנצל כל רגע בכדי לשהות במחיצתם, להסב להם נחת, לשבת איתם לשיחה טובה מלב אל לב. תראה אותי, אומר הבבא סאלי, כמה הייתי נותן בשביל עוד יום אחד בו יכולתי להסב להם נחת. כמה נחת.

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
Play
סיפורים פרק 10 - אם תעוררו את האהבה
הבבא סאלי מוצא נתיב לליבו של נער הכועס על הוריו
קראו עוד »
געגוע - עידן רייכל
עידן רייכל – געגוע – (Idan Raichel – Ga'agua (Longing | מילים ולחן: עידן רייכל, שירה: דנה צלח
חזרה לאתר
Play
געגוע - עידן רייכל
עידן רייכל – געגוע – (Idan Raichel – Ga'agua (Longing | מילים ולחן: עידן רייכל, שירה: דנה צלח
קראו עוד »
המשוררת רבקה מרים מתגעגעת לגעגוע

"הגעגוע הוא הנוכחות העזה בעולם. הוא זה שגורם לאהבה ולמלחמה, לבנייה ולחורבן. הגעגוע – בצד הפחד, שבגלוי או בסמוי מהווה בן לוויה שלו – מתדלק את התנועה שלנו."

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מִצְטַלְּמִים. אֲנִי וִיְלָדַי בחיקי.
ראשי שעון עַל כָּתֵף שֶׁל אִישׁ. סָרוּק שערי וְנָקִי.
וְכֶלֶב קָטָן עַל הָאָרֶץ שׁוֹכֵב. יָפוֹת עֵינָיו ונוגות.
וְעַל הַשֻּׁלְחָן מֵאָחוֹר אֲגַרְטָל
ופנכה וּבְתוֹכָהּ עוּגִיּוֹת.
וְהַגַּעְגּוּעַ עַל הַסַּפָּה יוֹשֵׁב, אֲצִילִי וְזָקוּף.
ואלוהינו עַכְשָׁו לַתְּמוּנָה נִכְנָס, אַף שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת גּוּף.

 

(C) כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.
קראו עוד » קראו פחות «