ה
רב עזרא ציון מלמד שמח מאוד לקבל את פני הזוג הצעיר שלפני ימים אחדים התארס. בני הזוג הנרגשים שוחחו עם הרב מלמד וביקשו ממנו שיחתן אותם. הרב מלמד האיר להם פנים ונענה לבקשתם, אך כשפתח את יומנו השתנתה הבעת פניו ואמר בצער: "לצערי לא אוכל לחתן אתכם."
החתן והכלה רצו מאוד שהרב מלמד יחתן אותם ושאלו: "מדוע? האם הרב כבר תפוס בתאריך זה?"
הסביר להם הרב מלמד:
"החתונה מיועדת ליום שלישי, וכבר שלושים שנה אני מעביר בימי שלישי בערב שיעור לזכרו של אבי מורי. בכל יום שלישי בערב אני עוצר וזוכר מאין באתי."
הרב עזרא ציון מלמד היה אהוב על הבריות, ורבים ביקשו שיחתן אותם. לרוב הוא נענה לכל המבקשים, אך בפני כולם הציב תנאי ברור: הוא אינו מחתן בימי שלישי. מדוע התעקש הרב מלמד על כך?
שני מרכיבים עמדו בבסיס תנאי זה: ראשית, הרב מלמד הרגיש מחויבות עמוקה לתלמידים שציפו לשיעור הקבוע. אך דומה שהסיבה העיקרית היא רצונו לכבד את זכרו של אביו, הרב רחמים מלמד, המכונה "מולא קוצ'יק" שהיה מגדולי חכמי איראן בדורות האחרונים. את המחויבות לזכר אביו נימק הרב מלמד בעזרת המשנה במסכת אבות פרק ג משנה א: "דע מאין באת ולאן אתה הולך". עבור הרב מלמד זכר אביו אינו בגדר געגוע בעלמא – הוא משמש עבורו כמצפן המכוון את חייו.
דברי הרב מלמד לחתן ולכלה מורים גם להם את הדרך: כאשר הם עומדים להקים בית, עליהם לזכור מאין באו, ולשמור על הקשר עם הוריהם ומשפחתם. דווקא בזמן ההתחלה החדשה, עליהם להבין שהם חלק משרשרת הדורות.
על פי הסיפור, הרב עזרא ציון מלמד מעביר שיעורים כל יום שלישי לזכרו של אביו, הרב רחמים מלמד, המכונה "מולא קוצ'יק".
עד גיל תשע למד הרב רחמים מלמד תורה עם אביו, רבי חיים מלמד, וכשהיה בן אחת-עשרה כבר לימד את הקהל הרחב. כאשר דרש בציבור נהגו השומעים לציין בסיום הדרשה שטרם מלאו לו שלוש-עשרה ואינו "בר מצווה", ועל כן אינו יכול להצטרף למניין. כך נולד הכינוי "מוּלָא קוצי'ק" שפירושו "חכם קטן" בשפה הפרסית.
הכינוי דבק ברב רחמים מלמד גם כשבגר והיה לרב ולראש ישיבה נערץ.
הכינוי "מוּלָא קוצי'ק" נועד מתחילתו לציין את גדלותו של הרב מלמד ואת כישוריו יוצאי הדופן.
חז"ל טענו שברגעים מסוימים התגלו לכמה מגיבורי התנ"ך דמויות הוריהם שסייעו להם לבחור נכון ולעשות טוב.
לפי המדרש (שמות רבה (שנאן) שמות פרשה ג ד"ה ג, א), כאשר התגלה האל למשה רבנו ושלח אותו להוציא את עם ישראל ממצרים, הוא התגלה אליו בקולו של עמרם אביו.
מדרש אחר טוען שיוסף כמעט התפתה לאשת פוטיפר, אך באותם הרגעים נגלתה לו דמותו של יעקב אביו – "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון" (סוטה לו ע"ב), וכך נמנע מן החטא.
מדרש אחר (ירושלמי מסכת הוריות דף י, ב) אף טוען שדמויותיהן של רחל ולאה נתגלו ליוסף בשעה זו.
לפי המדרשים, דמויות ההורים משמשות כמצפן מוסרי וערכי, וכך ההורים יכולים להשפיע על האדם גם לאחר מותם.
ד"ר יכין אפשטיין מספר:
באזכרה שהתקיימה ביום השלושים לפטירתו של הרב עזרא ציון מלמד, הספידו אותו ארבעה אנשים שונים, שכל אחד הביא צד אחר באיש המיוחד הזה:
הראשון היה פרופסור ידוע שם מאוניברסיטת בר-אילן שבה לימד פרופ' מלמד.
השני היה נציג מבית הכנסת "שערי רחמים" – שחכם מלמד הנהיג במשך שנים רבות.
השלישי, פרופסור מהאקדמיה ללשון העברית שבה היה פרופ' מלמד חבר במשך 38 שנה.
ואחרון אחרון חביב יו"ר ועד הסוחרים בשוק מחנה יהודה שבסמוך לו שכן בית הכנסת.
ארבעת הצדדים הללו הפכו את הרב פרופ' עזרא ציון מלמד הכהן למי שהיה.
