מה חשוב יותר - כשרות או שלום בית? מריבה משפחתית מתגלגלת לפתחיהם של הרבנים טולדאנו ומשאש במקנס שבמרוקו. הרבנים מציבים את ערך שלום הבית כערך חשוב בפסיקת הלכה
ז
ו הייתה מריבה חריפה וקשה. רק לפני זמן קצר התחתן הזוג הצעיר והשמחה היתה גדולה וכעת שרר מתח בין השניים. החתן האשים את כלתו בכך שאינה מקפידה בכשרות התבשילים, ואילו היא טענה שנהגה כראוי על פי מנהגי בית הוריה.
בני הזוג ניגשו אל הרב רפאל טולדאנו שיפסוק בעניין ויכריע ביניהם.
ראה הרב טולדנו את עוצמת המריבה, בחן את הסוגיה וסבר שהצדק עם הבעל הזועם, אך הבין שאם יצדיק אותו תתלקח האש אף יותר.
חשב מעט ואמר "אני מחמיר בסוגיה זו. אך אני פוסק שעליכם ללכת לרב יוסף משאש. הוא כבר יקל בזה."
הלכו בני הזוג אל הרב יוסף משאש ושטחו בפניו את הדברים.
הרב משאש האזין להם, וביקש שיביאו לפניו את הסיר. הלכו השניים להביא את הסיר מהבית. הרב בחש בו עד שבחר חתיכת בשר, בירך בקול רם ואכל מן התבשיל ואף ביקש שישאירו לו עוד קצת מהתבשיל שבסיר.
כשראה הבעל שהרב אוכל מן התבשיל נרגע והתרצה, והזוג התפייס.
למחרת קרא הרב יוסף משאש לאישה הצעירה בחשאי והסביר לה שהדרך שבה הכינה את התבשיל היא בעייתית ואף לימד אותה את ההלכות של הכשרת בשר.
שמעו בני ביתו של הרב את השיחה ושאלו אותו "האם בעצם אכלת אתמול בשר לא כשר?"
הסביר הרב משאש:
"יש דרגות שונות של איסור. יש בשר האסור מהתורה, יש מדרבנן, ויש מתורת מנהג. הסיר על פי המנהג היה אסור ואני בחרתי לאכול ממנו, משום שלום בית."
שני הרבנים, טולדאנו ומשאש, רואים בשלום בית ערך חשוב. נאמנותם נתונה להלכה מוחלטת אך הם פועלים בדרכים יצירתיות לסייע לזוג לצלוח את המריבה. בכך הם מכריעים שתפקידו של הרב בפסיקת ההלכה היא להנחיל ערכים כערך המשפחתיות, ולהתייחס למכלול ההיבטים של הסוגיה ואף להביא בחשבון את ההשפעה של פסיקתו על בני הזוג.
הרב טולדאנו המחמיר בהלכה במקרה זה בוחר להפנות אותם לרב יוסף משאש בידיעה שהוא יקל. הוא אינו רוצה לפסוק בניגוד לאמת הפנימית שלו אך מבין שבמקרה הזה עדיף שישמעו רב המקל בהלכה כדי למנוע התלקחות מריבה.
הרב יוסף משאש המקל בסוגיה בוחר לעשות מעשה. הוא מפתיע את הבעל ואוכל מן הסיר ובכך מסיר כל חשש מלבו ומעודד התפייסות. כדי לעשות זאת נדרשת ממנו הבחנה בין סוגי הבשר וסוגי האיסור, ובחירה בחתיכת בשר שאין אוכלים אותה רק מפני המנהג.
לצד המהלך שנועד לשמור על הזוגיות מבקש הרב משאש להביא את האישה לקיום ההלכה באופן אידיאלי, ולשם כך הוא מלמד את האישה בחשאי כיצד עליה להכשיר את הבשר. כך שומר הרב משאש על הרצון לקיום הלכה שלם ומלא לצד גמישות בפסיקה בפועל, פסיקה שהתקיימה בסיטואציה מורכבת שבה היה צריך להסתפק בקיום הלכה מינימלי.
הרב יוסף משאש פירש את האִמרה של רבי יהודה הנשיא "והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה" (משנה אבות פרק ב משנה א) כהוראה לאיש ההלכה שיפעיל שיקול דעת בפסיקותיו. לדבריו, על הרב לעשות היררכיה בין המצוות, להכריע בהלכה מתוך מודעות לערכים העומדים בבסיס המצוות, ותמיד לעשות שיקולי רווח והפסד. לעיתים ויתר הרב משאש על הידור מצווה או על הדעה המחמירה כדי למנוע בעיה חמורה יותר.
סיפור דומה של העברת סוגיה מן המחמיר למקל נמצא בסיפור מסורת וחידוש.
על אף המחלוקות הרבות בין הרבנים טולדאנו ומשאש שררו ביניהם יחסים מצויים. ראו תמונה משותפת שלהם.
