מעין רעה לעין טובה
הרב שלום משאש מסביר את הביטוי "עין הרע" באופן מפתיע

א ל הרב שלום משאש נכנס אדם שהיה נסער מאוד. הוא פנה אל הרב ואמר: "פלוני הטיל עלי עין הרע, אני חושש שאני עומד למות, אני מבקש שתעזור לי."
הרב שלום משאש הושיבו, נתן לו כוס מים, ולאחר שהאיש נרגע מעט אמר לו הרב: "עין רעה מסכנת את מי שיש לו עין רעה על אחרים. אותו פלוני – הוא זה שנמצא בסכנה."
בדרשתו בשבת הקדיש הרב שלום משאש את שיעורו לביטוי "עין הרע" וביקש להציע פירוש חדש: "חכמים הסבירו שרוב בני האדם מתים בגלל עין הרע 'תשעים ותשעה מתים בעין הרע, ואחד מיתת אדם'" (בבא מציעא, קז ע"א). אין זה כפשוטו – שמתים מחמת שהטילו בהם עין הרע, אלא נהפוך הוא, שמתו בגלל שהם הטילו עין הרע באחרים.
והצער שהיה להם תמיד לראות בטובת חבריהם נכנס עמוק עמוק בלבם יום אחר יום, ונעשו חולים מזה עד שמתו בדאגות אלו, שאינם יכולים לראות בטובת חבריהם.
וזה בא להם מחוסר קיום המצווה 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' (ויקרא יט, יח)."

איור: מנחם הלברשטט
על הסיפור

החשש מעין הרע נפוץ בתפוצות ישראל בכלל ובארצות המזרח בפרט. הוא פוגע בהתנהלות רציונאלית שכן בעקבות החשש, האדם מונע מעצמו עשייה ופעילות.
הרב שלום משאש אינו מבטל את דברי הגמרא אלא מפרש אותם מחדש באופן רציונאלי, הוא מציע להפוך את המונח "עין הרע" ממונח מיסטי ומאגי – למונח שיביא לעבודת המידות ולתיקון פנימי.
לפי פירושו, המושג "עין הרע" מתאר את הפגיעה במי שיש לו עין רעה – עין צרה על האחר. כלומר, מי שחושב במונחים שליליים על האחר, סופו שיקנא בהצלחתו ויגיע לכדי מרה שחורה ויסבול מכך. כמו שכתוב במסכת אבות (ד, כא): "הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם ."
לדעתו, מבט של עין הרע נובע מפגם במצווה היסודית של "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). וכשאדם חוטא בחוסר אהבה לאחר, הרי בסופו של דבר הוא פוגע בעצמו.
כך המונח "עין הרע" מאבד את משמעותו המפחידה והמשתקת ומעורר את החברה ליחס חומל ואוהב של האחד כלפי האחר.

קראו עוד » קראו פחות «
בנימה אישית
יעקב מעוז

התנהגותו המיידית של הרב משאש היא מופת לכל רבני ישראל. פלוני פונה אליו כדי שיתיר בכוחו הרוחני פעולה מאגית כנגדו. הרב מגיש לו כוס מים כדי להוריד את סף החרדה ולפתוח בשיח אחר, שיח מוסרי-חברתי. הרב משאש אינו מחשיב מאוד פעולות מאגיות, אך הוא גם לא מזלזל בתחושותיו של אותו פלוני. הוא אינו מבטל את דבריו אלא מעתיק אותם משדה אחד לאחר, מהשדה המאגי לשדה האתי ומהאובייקט שעליו הוטלה כביכול הקללה לסובייקט, מטיל הקללה. בהיפוך מחשבתי כזה משיג הרב שתי מטרות. האחת, הוא מרגיע את הפונה. האחרת, הוא מנצל את המקרה להנחיל את תפיסת עולמו המוסרית- חברתית.
זכורני, כי בדור ההורים שלנו, דוברי הארמית, שעליהם נאמר "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר" (ישעיה כז, יג), האמינו בלב שלם כי אדם יכול להטיל עֵינָא בִּישָׁא על זולתו. היו גם כמה שהתפרנסו מכך יפה, מי מהטלת קללות ומי מהתרתן. מריבות גדולות התרחשו ברחובות המעופשים של שכונת קטמונים הענייה בנסיבות כאלה. המנהיגים הרוחניים של הקהילה נאלצו להתמודד עם תופעות המסכנות את השלום החברתי ולא פחות מזה את גישת החמלה שהיהדות מטיפה לה ואת הלכידות החברתית שבלעדיה אין תוחלת לעם ישראל. הרב משאש משתייך לאותה קבוצת המנהיגים הרוחניים שראו את טובת הכלל תוך שהם נאבקים בגורמים המסכנים אותו.
ההיפוך שמבצע הרב משאש אינו רק מהלך מניפולטיבי, שנועד להרגיע את פלוני אחוז החרדה. ההיפוך דבק גם ברב עצמו, ולכן הוא משנה את סדר היום שלו ומחליט להקדיש את דרשתו בציבור לעניין זה. בדרשתו הוא פונה לכל מי שעלול לחטוא בהטלת עין הרע על זולתו. הוא מספר להם שחכמים קבעו שהטלת עין הרע פוגעת בסופו של דבר בבעליה. זו דרכו של חינוך, מה שלא מובן מצד התועלת מובן מצד החרדה. יש מי שאינו עובר על החוק מפני שכך צריכה להתנהל חברה, ויש שאינו עובר מפחד האכיפה. רבן יוחנן בן זכאי שאל את תלמידיו: "אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם"? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר השיב: "עַיִן טוֹבָה" וְרַבִּי אֶלְעָזָר: "לֵב טוֹב". יהי רצון שנזכה בשניהם.

 

עֵינָא בִּישָׁא – עין הרע
ממאגיה לאתיקה על פי גישתו של הרב שלום משאש
ד"ר יעקב מעוז, יו"ר הוועד לתחיית הארמית

קראו עוד » קראו פחות «