ב
אחד הימים, באותה שעה, הגיעו אישה ורב גדול לבית דינו של הרב יוסף קאפח. הרב קאפח הזמין את האישה ראשונה לדיון, אך הרב נזעק "אני רב ומפאת כבודי אני מבקש שתתנו לי קדימות על פניה."
הרב קאפח העיר לו שנהוג לכבד את האישה בקדימות בסדרי הדיון, אך הרב התעקש ונדחף פנימה. משלא עזרו ההסברים אמר הרב קאפח: "לפי ההלכה אישה קודמת לאיש, ואפילו הוא רב. ואם אינך יודע זאת הרי שנתגלה שאינך רב אלא עם הארץ, וממילא היא קודמת לך."
הקדמת האישה לאיש בעניינים שונים מופיעה בספרות ההלכתית והיא נובעת מן הרצון לשמור על כבודה. גם בבית הדין, שנחשב בימי קדם למקום גברי שבו עלולה האישה להימצא בסיטואציה לא נוחה, הקדימו את האישה לאיש: "היו לפני הדיינים בעלי הדין הרבה… דין האישה קודם לדין האיש" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק כא הלכה ו).
כאשר הרב קאפח נתקל ברב המתעקש להיכנס ראשון לדיון קודם לאישה, הוא מגיב בביקורת עזה ושנונה. הרב קאפח, שכל חייו הסתייג מגינוני כבוד שנהגו בו, לא יכול היה לשאת את התנהגותו של הרב הדורש כבוד לעצמו, ולכן טען שאם הרב אינו יודע שהאישה קודמת לו בסדרי הדין, הרי שבכך חשף את בורותו ופסקה ממנו הרבנות.
הרב יוסף קאפח לא העסיק מזכיר והשיב בעצמו לכל פונה בסבלנות רבה.
הוא נהג לענות על המכתבים שנשלחו אליו, אך קודם לכן מחק מהם את כל כינויי הכבוד שהעניקו לו, ובכלל זה התואר "רב".
כאשר שוחח בטלפון תמיד פתח ואמר: "מדבר קאפח מירושלים."
הרב יוסף קאפח רואה ברבנות עבדות ולא שררה. ראו בסיפור העבדות שברבנות.
