איור: רז בן ארי
היחס למיוחסים

מוֹרִי אהרון אל עראקי מתקבל בברכה בקהילה חדשה, אך הכול מסרבים להשיא את בנותיהם לבנו. כיצד יפעל לנוכח הדחייה? ומה יחסו לספרי יוחסין?

מ

סעו של אהרון אל עראקי הכהן ממצרים לתימן במאה השבע עשרה היה מעשה אמיץ. הוא נפרד ממשפחתו וקהילתו והתחיל את חייו מחדש בעיר הבירה של תימן, צנעא.
במהרה התערה אהרן בקרב הקהילה; מסחרו הצליח, והכול הכירו בסגולותיו הטובות. הקהילה נהנתה גם מהיותו תלמיד חכם והוא זכה לתואר המיוחד לחכמים בתימן – "מוֹרִי אהרון".
לאחר כמה שנים ביקש מוֹרִי אהרון להשיא את בנו בכורו שלום. הוא פנה למשפחות המכובדות בעיר וביקש להשתדך עימן, אך פעם אחר פעם נענה בשלילה. מבוכתו הייתה גדולה – הוא לא הבין מדוע דחו אותו כולם.
פעם אחר פעם שאל – "וכי בני אינו ראוי לבתכם? שמא מצאתם בו פגם?" ושוב ושוב נענה: "אנו בני צנעא מכובדים אנחנו, ויש לנו ספרי יוחסין, המפרטים את תולדותינו לאורך הדורות. לא נחתן את בתנו עם משפחה שאינה מיוחסת!"
בצר לו כינס מוֹרִי אהרון את כל הקהילה בבית הכנסת, וביקש שכל משפחה תביא עימה את ספר היוחסין שלה. כל ראשי המשפחות אחזו בידם מגילות קלף המפרטות את מוצאן הרם. "אנו ממשפחה חשובה זו, שאבותיה היו אנשי סגולה," התגאו חלקם, ואחרים ענו כנגדם: "ואנו ממשפחה מיוחסת זו, ואבותינו היו רמי מעלה."
אסף מוֹרִי אהרון את כל המגילות, ולפתע זרק אותן לאש והכריז: "כל ישראל מיוחסים הם!"

מקור הסיפור

מבוסס על: יעקב ספיר, ספר מסע תימן, תש"ה, עמ' קס"ט. הוצאת האחים לוין אפשטיין.

על הסיפור

תחילת דרכו של מוֹרִי אהרון בצנעא חיובית: הוא זכה לקבלת פנים חמה והוכר כבעל סגולות מיוחדות ותלמיד חכם, כפי שמעיד הכינוי "מוֹרִי" שהוצמד לשמו. אך כל הטובה הזו לא עמדה לזכותו כאשר ביקש להתחתן עם בני המקום. כאן הוא נתקל בהתנשאות ובדחייה – מכובד ככל שהיה, הוא נותר זר.
כאשר הוא מגלה שבני צנעא מוכנים ללמוד את תורתו אך מזלזלים בייחוסו, הוא מוחה על תפיסתם העצמית המתנשאת. ספרי הייחוס מגלמים את גאוותם של בני המקום, ובשרֵפתם הוא מוחה על התנשאות זו; בעיניו, אדם נידון על פי מי שהוא, על פי ההווה, ולא על פי מגילות יוחסין עתיקות.

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
יעקב ספיר ומסעות תימן

רבי יעקב ספיר חי במאה התשע עשרה. הוא נשלח מארץ ישראל כשד"ר (כינוי ליהודי שנשלח מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות) ובמסעותיו ביקר בארצות רבות. תשומת לב מיוחדת הקדיש לתימן, ואת מפגשו עם הקהילה היהודית שם תיאר בפירוט ביומנו. יומנו העמוס פרטים כולל תיאור מנהגים ייחודיים ודמויות מרכזיות, ומספק לנו הצצה לעולם היהודי בתקופה זו בארצות המזרח בכלל ובתימן בפרט.

קראו עוד » קראו פחות «
עוד על רבי יעקב ספיר

יוסף יואל ריבלין, "רבי יעקב ספיר", מאזנים, כרך 11, 1940, עמ' 74–81, 385–399.

קראו עוד » קראו פחות «