איור: מנחם הלברשטט
יחד שבטי ישראל

כיצד השיב קס הדנה להצעה להתפלל בנוסח אתיופיה? ומה המשמעות של קיבוץ גלויות בעיניו?

ל

אחר שנים רבות של ציפייה עלה לארץ קס הדנה טקויה שהיה קס הקסים (המכונה "ליקה כהנת" – "הרב הראשי" של יהודי אתיופיה). הקס ורעייתו אמליטו הגיעו לעשות את השבת הראשונה בארץ במרכז הקליטה במבשרת ציון, ההתרגשות הייתה גדולה ורבים נהרו לפגוש אותו.
מנהל המרכז, הרב ירחמיאל רונס, קיבל את פניו של קס הדנה בהתרגשות, וסיפר לו על אודות המרכז שישמש עבורו בית ראשון במולדת.
במהלך השיחה הסביר לו המנהל שיש כמה מניינים במרכז הקליטה, ושיהיה עליו לבחור היכן ירצה להתפלל. "יש כאן מניין אשכנזי מכובד ומניין ספרדי גדול, ואם תרצה אתה מוזמן לארגן מניין עצמאי שבו תוכל להתפלל לפי נוסח אתיופיה."
להפתעתו השיב קס הדנה: "יותר מאלפיים שנה היינו רחוקים מיתר בני עמנו, אולם כעת כשהגענו לכאן הפירוד חייב להסתיים. אני אתפלל יחד איתך!"

מקור הסיפור

מפי יצחק אבי רונס בשם אביו הרב ירחמיאל רונס.
פוסט בדף הפייסבוק של חכימא

על הסיפור

הקס הדנה טקויה מציג תפיסה הרואה בחיים בארץ ישראל הזדמנות לחיבור מחדש של הקהילות שנפוצו בגלויות השונות. מבחינתו, הקמת מניין נוסף על פי המסורת האתיופית אינה משרתת את הצורך באחדות. 

בהזדמנויות שונות טען קס הדנה שיש לחפש את המכנה המשותף ולא את הגורמים המפרידים. הוא הלך בדרך זו גם בשאלה עדינה ומורכבת של קיום ההלכה על פי המסורת האתיופית בארץ. 

כידוע, המסורת האתיופית שונה מן המסורת שהתפתחה בתלמוד ואחר כך בקרב פוסקי ההלכה (של כלל העדות: ספרדים, אשכנזים ותימנים כאחד). עם הגעתם של בני העדה האתיופית לארץ התעורר ויכוח חריף מה עליהם לעשות כעת. 

יש שטענו שעל בני העדה האתיופית לשמר בדבקות את מסורתם, ולעומתם קס הדנה טען שעליהם לוותר בסוגיות שונות על המסורת העתיקה לטובת ההלכה הנהוגה בישראל. עמדתו עוררה התנגדות רבה אך הוא לא נסוג ממנה.  

הבחירה שלא להקים מניין נוסף במרכז הקליטה משקפת את העמדה הכלל ישראלית של קס הדנה שלפיה העדיף את החיבור והאחדות על פני היצמדות למסורת האתיופית. הוא התבטא ברוח דומה כשהכריז: "אל תחפשו את המפריד אלא את המחבר, חפשו את השלום כי בשלום יש חיים."

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
בלעדיך

ליקה כהנת קס הדנה טקויה ורעייתו אלמיטו ברהנו היו מודל לזוגיות טובה. הם רחשו אהבה וכבוד זה לזה עד יום מותם. האהבה הייתה כה גדולה עד שקס הדנה הלך לבית עולמו יום אחד לאחר פטירת אשתו.
אלמז זרו, חברת מועצת העיר לוד, ספדה להם: "אהבת אמת הייתה להם, אהבה וכבוד רחשו זה לזו כל ימי חייהם. חש וראה זאת כל מי שהיה בסביבתם.
אהבה זו ליוותה אותם גם כשנצטוו להשיב נשמתם אל הבורא יתברך. היא ראתה בו מלך והוא ראה בה מלכה, כל יום ורגע בחייהם".

יהונתן גוטליב, "קס הקסים הדנה טקויה הלך לעולמו", ערוץ 7. 9.11.20

קראו עוד » קראו פחות «
מסיני לאתיופיה

ספרו של הרב שרון שלום "מסיני לאתיופיה" סוקר את המסורות של יהודי אתיופיה. הרב שרון מבקש בספרו לבנות גשרים בין המסורת האתיופית להלכה הנוהגת בישראל.

קראו עוד » קראו פחות «
אחדות ולא אחידות

הרב משה כהן שאולי, מחכמי איראן בישראל, קורא לאחדות מתוך שמירה על המסורות השונות:
"ארץ 'לקוטאית' היא ארצנו. ארץ המלקטת בניה, השבים אליה מכל קצוות תבל. ממאה ויותר ארצות, והדוברים למעלה משמונים שפות. עדה עדה והליכותיה, ארץ ארץ ומנהגיו, לא ראי זה כראי זה. הצד השווה שבכולם – שמנהג אבותיהם בידיהם, והליכותיהם נר לרגלם.
המטיפים למיזוג העדות, אינם יודעים מה גודל ההפסד והנזק ממיזוג שאינו אלא טשטוש ואיבוד אותם ערכים, מסורות ומנהגים נאים ומהודרים, שנוהגת כל עדה מזה כאלפיים שנות דור.
אגרטל עם פרחים שונים בשלל גוונים וריחות, עדיף ונאה מאגרטל חד גוני אשר בו פרחים ממין אחד וצבע אחיד.
מטרתנו וייעודנו ל'איחוד' עדות, 'חיבור' שבטים זה לזה כנבואת יחזקאל: 'ואתה בן אדם קח לך עץ אחד … וקרב אותם אחד אל אחד, והיו לאחדים בידיך' – קרב אותם אחד אל אחד, אך לא למזגם ולטשטשם. לכן יש לשמור על הייחוד בתוך האיחוד."
הגיגי הבשם: על שם הרב בנימין שאולי משה, זצ״ל : אדם תוחלתו ותכליתו, 1984, המרכז הרוחני־קהילתי ובית כנסת ״שאולי״

קראו עוד » קראו פחות «