על דרכן של המצאות בעולם. הרב יוסף קארו עמֵל על חידוש ומגלה שאחד ממתפללי בית הכנסת אומר דבר דומה. איך שחידוש מתגלגל לו
ר
בי יוסף קארו (המכונה גם ה"שולחן ערוך" ו"הבית יוסף") עמל קשות במשך ימים ארוכים כדי להבין סוגיה תלמודית מורכבת. לאחר שהעמיק בדברים נולדה בתוכו הבנה חדשה והוא התמלא שמחה מהחידוש שחידש.
לאחר כמה ימים נכנס לאחד מבתי הכנסת ושמע שניים שלמדו בספר "עין יעקב", ספר המאגד אגדות וסיפורים מן התלמוד. אחד הלומדים שיתף את חברו בחידוש שחידש הרב קארו באותה סוגיה. הרב קארו התמלא סקרנות והאזין בקשב רב לדברים, והנה הבחור אומר את החידוש שלו כאילו היה דבר של מה בכך.
הרב יוסף קארו הצטער מאוד וחשב לעצמו: "אני למדתי ימים רבים עד שהגעתי לחידוש כזה, והאיש הזה, הלומד בספר 'עין יעקב' ועסוק בדברי אגדה ולא בדברי הלכה מורכבים, מגיע אל החידוש הזה בכזו קלות?!"
מוטרד ועצוב מהמחשבה איפה טעה עלה על יצועו, והנה בחלומו נאמר לו: "אתה הורדת את החידוש לעולם! ומשהורדת אותו, הרי הוא על הארץ וכל אחד יכול להרימו."
הרב יוסף קארו נחשב כגדול הפוסקים. הוא כתב את החיבור "בית יוסף" שכלל דיונים מעמיקים בהלכה וכן את ה"שולחן ערוך" שכלל פסיקת ההלכה למעשה, והפך לספר יסוד בהלכה. מן הסיפור עולה דמותו של הרב קארו, שהיה איש נערץ בעולם היהודי, כדמות אנושית. הוא שמח מאוד כשעלה בידו לחדש חידוש בתורה והוא מתמלא צער כשמישהו אחר אומר את חידושו כבדרך אגב. לא רק שאין ביקורת על צערו הרב אלא שהוא זוכה למענה, המבקש להרגיע אותו ולזקוף לזכותו את החידוש.
במרכז הסיפור עומדת ההבנה שדרך העולם היא שחידוש שהוא ייחודי ויוצא דופן הופך לימים לדבר מובן מאליו. כל התפתחות מחשבתית היא פריצת דרך ומבט חדש השובר מוסכמות. החידוש בוחן את הדברים מנקודת מבט שונה או חולק על הנחות היסוד הקיימות זה מכבר. ואולם מרגע שהמחשבה החדשה ירדה לעולם הרי שהיא הופכת למוסכמה ונראית טבעית כל כך, עד שהעולם אינו מבין כיצד לא חשבו על זה קודם.
תהליך זה נכון לכל מרחבי החיים, מהמצאות טכנולוגיות וחידושי מדע ועד תפיסות פילוסופיות ודתיות.
חוקר התלמוד פרופ' שאול ליברמן סיכם את חידושיו לאורך השנים כך. בתחילה כשהציע רעיון חדש שאלו אותו בתקיפות "מנא הני מילי", כלומר "מהיכן צץ רעיון תלוש שכזה?!". ואולם לאחר זמן התיישבו הדברים בליבם, והם עקצו אותו על חידושו בקביעה "פשיטא", שפירושה שהדברים פשוטים ומובנים מאליהם.
