ב

כל מוצאי שבת היה חכם יוסף חיים (ה"בן איש חי") מסתגר בעליית הגג ולומד תורה. באופן מפתיע, לעיתים נשמעו שני קולות מן החדר, אף שלא היה שם איש מלבדו, ובציבור נפוצו שמועות שחכם יוסף חיים זוכה למפגש עם אליהו הנביא במוצאי שבת. לעיתים היו התלמידים ממתינים לחכם יוסף למרגלות המדרגות, אך איש לא העז לעלות אל חדרו בשעה מיוחדת זו.
פעם אחת דחקו התלמידים באחד מן החבורה שהיה ידוע בצעדיו המהירים, יהושע שהרבני, להתפרץ לחדרו של הרב יוסף חיים כדי לחזות באליהו הנביא. "רק אתה מסוגל לטפס במהירות במעלה המדרגות ולספר לנו איך נראה אליהו הנביא."
שהרבני סירב בתחילה, אך סקרנותו גברה ולבסוף הסכים לעשות זאת.
כשהגיעה השעה התאספו התלמידים ליד המדרגות וההתרגשות הייתה גדולה. יהושע שהרבני נשם נשימה עמוקה והחל לרוץ במעלה המדרגות במהירות מסחררת. לפתע נפתחה הדלת, וחכם יוסף חיים יצא מן החדר וחסם את הפתח. את תלמידו הוא שאל: "שהרבני! מה אתה עושה?" והבחור השיב "באתי לפגוש את אליהו הנביא." הרב יוסף חיים השיב לו: "את אליהו הנביא לא פוגשים בריצה מהירה, אלא בהליכה עקבית ועבודה קשה. צעד אחר צעד, מדרגה אחר מדרגה."