הרב כלפון סבור שכדי להקל את העלייה לארץ ישראל יש להקל בהלכה, אפילו כאשר מדובר במנהגי הקהילה העתיקים
ב
אחד הימים קודם לל"ג בעומר התדפקו על דלתו של הרב כלפון משה הכהן איש ואישה. הרב כלפון הבחין שהזוג מתוח, ולאחר שיחה קצרה איתם התברר שזה לא מכבר הם התארסו, ועתה הם ממהרים להתחתן ולעלות לארץ ישראל.
הרב כלפון הזמין את בני הזוג לחדרו, כיבדם בכוס תה, ובמאור פנים הקשיב לשאלתם. בני הזוג ביקשו שהרב יתיר להם להתחתן עוד בימי ספירת עומר, קודם לחג השבועות, שכן הם מבקשים לעלות לארץ כנשואים.
הרב כלפון חשב קמעה, נענע בראשו אנה ואנה והשיב: "בקשתכם נוגעת ללבי, אולם אין זה נכון להפר את המנהג העתיק והיפה שאנו מקיימים בג'רבה זה דורות, להמשיך את מנהגי האבלות של ספירת העומר עד חג השבועות. הלוא יודעים אתם כמה מקפיד אני על מנהגיה העתיקים של עירנו. זוגות רבים פנו אלי בבקשה כזו, ולכולם עניתי בשלילה."
הרב כלפון הכהן, שהבחין כמה נפלו פניהם של בני הזוג, המשיך בדבריו – "עצתי לכם לנסוע לעיר הבירה תוניס, שם נוהגים להתחתן לאחר ל"ג בעומר, ולהעמיד שם את חופתכם."
הופתעו בני הזוג, ופניהם אורו.
"אבל הרב, בדרך כלל מחייב אתה את בני ג'רבה לנהוג במנהג הקהילה גם אם הם נוסעים לעיר הבירה. מה נשתנה?"
השיב להם הרב כלפון משה הכהן: "בשביל עלייה לארץ ישראל, צריך לפרוץ את הדרך!"
הרב כלפון משה הכהן, שהיה במשך שנים ארוכות מנהיגה הרוחני של קהילת ג'רבה, נאבק על עצמאותה הרוחנית של קהילת האי ג'רבה, ועל כן הקפיד על שמירת מנהגיה המיוחדים של הקהילה, השונים ממנהגי עיר הבירה תוניס. מסיבה זו לא שש הרב כלפון משה הכהן להתיר לבני הזוג להתחתן בימי ספירת העומר. אך במקרה מיוחד זה, נקרע הרב הכהן בין נאמנותו למנהגי ג'רבה לבין רצונו לעזור לבני הזוג להתחתן ולעלות במהרה לארץ ישראל.
במאבק בין שני הערכים מוצא הרב כלפון משה הכהן פתרון יצירתי: הצעתו שבני הזוג יתחתנו בתוניס מאפשרת לשמור על שני הערכים גם יחד. אומנם בכך מתפשר הרב כלפון מעט במאבקו על מנהגי הקהילה, אך הוא מסביר שערכה הגדול של העלייה לארץ מחייב גמישות מסוימת בפסיקת ההלכה.
יותר ממה שצריך הרב לדעת הלכה ומקורה – דרושה לו מנה גדושה של הכרת המציאות. זה בלא זה יכולים לשקף חוכמה רבה ותבונה נעלה – אך לא תהיה זו תורת חיים.
נתעלה חכם כלפון זצ"ל, הכהן הגדול מאחיו, נתעלה והיה לגדול חובבי ציון ובנין ארץ ישראל.
אהבתו הגדולה לרגבי הארץ מאפשרת לו לנוע ולנוד בתוך מסגרת הלכתית אשר נדרשת לעת הזו.
מצד אחד, עומד לו מנהג המקום אשר חשיבותו ידועה ורגישותו גדולה. מנגד, ניצבת לה אהבת איש ואישה שזורה באהבת הארץ. זה כנגד זה עומדים השנים לפתחו של חכם כלפון ועליו להכריע בין השניים.
אהבתו הגדולה של הרב כלפון למפעל הציוני לא מסמא את עיניו אלא מאפשרת לו להביט נכוחה אל המציאות.
הרב מוצא מזור הלכתי לאהבת בני הזוג, לאהבת הארץ ולשמירה על מנהג המקום – ובכך ניכרת גדולתו.
לא פלא איפוא כי בבוא העת זוכה משפחתו של הרב לעלות ארצה ובהמשך גם עצמותיו.
ראויה היא ארץ ישראל שיפרצו עבורה את הדרך. ולענין זה- ראויה אהבת איש ואישה להיות עמוד האש אשר לפני המחנה.
לצד תמיכה נלהבת בציונות ובהקמת מדינה יהודית, ניסח הרב כלפון משה הכהן חזון מפורט לשלום עולמי הכולל הקמת ממשלה רב לאומית ושיתוף פעולה בין מדינות ולאומים. בחיבוריו תמך בהקמת חבר הלאומים ובית דין בינלאומי שמקום מושבו בירושלים.
ד"ר חזי כהן: ציונות ואוניברסליות – הילכו יחדיו? עיון במשנתו של ר' כלפון הכהן. ערוץ היוטיוב של נאמני תורה ועבודה.
לצד תמיכה נלהבת בציונות ובהקמת מדינה יהודית, ניסח הרב כלפון משה הכהן חזון מפורט לשלום עולמי הכולל הקמת ממשלה רב לאומית ושיתוף פעולה בין מדינות ולאומים. בחיבוריו תמך בהקמת חבר הלאומים ובית דין בינלאומי שמקום מושבו בירושלים.
ד"ר חזי כהן: ציונות ואוניברסליות – הילכו יחדיו? עיון במשנתו של ר' כלפון הכהן. ערוץ היוטיוב של נאמני תורה ועבודה.
הרב כלפון משה הכהן תמך בתנועה הציונית בכל מאודו. על אִשרור הצהרת בלפור בידי חבר הלאומים (1920) אמר הרב כלפון שאלו הם ניצוצות הגאולה.
עם הקמת המדינה תיקן הרב כלפון שבג'רבה יחגגו את יום העצמאות במשך שלושה ימים. הוא עודד עלייה לארץ, דאג לתמיכת הקהילה במבקשים לעלות, קרא לקניית קרקעות בארץ, ופעל לתחיית השפה העברית.
"נולדתם ציונים!" כך פנה אל יהודי המזרח אחד מראשי הציונות מנחם אושיסקין. הזיקה לציון בקרב יהודי המזרח הייתה עמוקה ונמשכה לאורך דורות רבים. התנועה הציונית כתנועה אידיאולוגית הפועלת באופן מאורגן, הכולל מוסדות ומפעלים חלוציים, התפתחה בארצות אירופה, ויהודי ארצות האסלאם הצטרפו בהתלהבות למהלך הלאומי המתגבש. כמו כן, רוב רובם של חכמי המזרח תמכו בתנועה הציונית והשתתפו בצורות שונות במפעל הציוני. לדוגמאות נוספות בנושא זה, ראו בסיפורים ציונות בערבית וארץ זבת חלב ודבש.
