שירתו של רוכל פותחת את ליבם וכיסם של הקונים, ומשנה את נתיב חייו
ח
כם יעקב דוברשווילי עשה את דרכו ברכבת מן העיר צחינוואלי שבגיאורגיה לעיר השכנה כותאיסי, כאשר שמע לפתע קול עָרֵב המזמר שירי עם יפים. לא עברו אלא כמה רגעים ואל הקרון נכנס רוכל ולו ארגז מלא מיני סדקית, ובעודו שר הציע את מרכולתו לנוסעים.
פנה הרוכל לרבי דוברשווילי ואמר לו: "רבי יהודי, רחם על ילדי וקנה ממני משהו. המצב אינו כל כך טוב." הזמין חכם דוברשווילי את הרוכל לשבת עימו, ושאלו כיצד התגלגל יהודי להיות רוכל נע ונד, ומדוע הוא שר ומזמר.
השיב לו הרוכל: "אין בביתי פרוטה, ועל כן אני נאלץ לצאת בעל כורחי לדרכים כדי לפרנס את בני ביתי. הסיבה שאני שר היא שקול השירה פותח את ליבם של הנוסעים ואת כיסם של הקונים."
קנה חכם דוברשווילי דבר מה מן הרוכל, והלה המשיך לקרון הבא למכור את מרכולתו.
וכך לאורך כל הנסיעה הסתובב הרוכל בין הקרונות, מאיץ בנוסעים לקנות משהו ומלווה את המכירה בשירה נעימה המושכת את הלבבות.
לקראת סיומה של הנסיעה הארוכה חש רבי דוברשווילי שהרוכל מבקש את קרבתו, ופנה אליו בהצעה מפתיעה: "בוא עם משפחתך לגור בעירי."
השיב הרוכל: "אבל כיצד אתפרנס? הפרנסה ברכבת היא אומנם בדוחק רב אך בכל זאת יש לי מעט להאכיל את בני ביתי." השיב לו חכם דוברשווילי: "אלמד אותך להיות חזן, ובקולך היפה תִפתח את שערי שמיים. וכך השירה שמקשטת את עבודתך כרוכל תהפוך לכוח חיים."
עבר הרוכל לגור בשכנות לחכם יעקב דוברשווילי, ובמהרה היה לאחד מגדולי החזנים בגיאורגיה, והרטיט את לבבות המתפללים בקולו העָרֵב.
המפגש של חכם יעקב דוברשווילי עם הרוכל המזמר ברכבת הוביל להצעת עבודה שבה כישרונו המוזיקלי יעבור אל קדמת הבמה.
הרב דוברשווילי חש שהרוכל מחפש את קרבתו, הוא מבין שהוא מבקש גם פתח להתקרב דרכו אל יהדותו. חדוּת אבחנתו של חכם דוברשווילי מאפשרת לרוכל לא רק להתפרנס בכבוד כחזן, אלא גם לתת ביטוי לכישרונו המוזיקלי הטבעי.
בכך תם מסלול נדודיו של הרוכל, והוא שב הביתה; מעתה לא ייאלץ לכתת את רגליו ברכבות בעבור שכר זעום, אלא יוכל לשהות זמן רב עם משפחתו ולהתפרנס בכבוד.
השיבה הביתה מקבלת משמעות רחבה יותר – הרוכל שב אל יהדותו ואל בית הכנסת, ובמקום להנעים את זמנם של הנוסעים ברכבת, קולו העָרֵב נשמע באוזני בני הקהילה בשעת התפילה.
הסיפור על הרוכל המזמר מזכיר לי שיחות רבות שניהלתי עם קולגות למקצוע האומנות בכלל ולמוזיקה בפרט.
כשהייתי סטודנט למוזיקה וביקרתי חברי ילדות, לא פעם היו מגיעות השאלות: ״אז מה אחי? איך מתפרנסים ממוזיקה? אתה לא חושב שיש דרך יותר טובה שבה תוכל לקיים משפחה וילדים? אתה לא חושב שכדאי לך לבחור מקצוע יותר בטוח?״
השאלות האלו יכלו בקלות לכווץ את ליבם של אנשים מסוימים, לשבור את רוחם ואת ביטחונם העצמי. ובאמת לא מעט מחבריי שסיימו את האקדמיה למוזיקה או לימודים גבוהים בתחומי האומנות, פנו לעבוד במקצועות אחרים, אם כ״רוכלים״ – אנשי מכירות, שיווק, פרסום, אם בכל תחום אחר מחינוך ועד הנדסה.
אבל אותי השאלה הזאת חיזקה לאורך כל הדרך. הייתה לי כמראָה ששיקפה לי את דרכי ואת אמונתי. בכל פעם ששאלו אותי, הייתי עונה כי אני מאמין שאם אפעל בעולם בְּמה שבורכתי בו מאלוהיי, וגם אעשה השתדלות מרבית, בסוף בעז"ה אצליח להתפרנס מהאומנות האהובה עליי כל כך. ויותר מכך, הייתי תמיד מציע לחברים שבאו לבקש את עצתי, לנסות ולעסוק ככל הניתן בנטיית ליבם ובכישרונם שבורכו בו מן השמיים. כי זו הייחודיות שלהם ויש להם תפקיד למלא בעולם הזה.
כאשר חכם יעקב דוברשווילי שואל את הרוכל כיצד הוא התגלגל לעבודה זו, ומדוע הוא שר ומזמר, הוא מתחיל לזהות את הנקודה החזקה שבה בורך הרוכל, והיא לא בהכרח יכולת המכירה שלו אלא דווקא כישרון השירה. הרוכל גם מספר לו שהוא שר כי הוא מבין שהקול שלו יכול לפתוח את ליבם של האנשים, ובהתאם גם את כיסם. אך לא עולה בדעתו ששירתו יכולה להיות הרבה יותר משמעותית ולהפוך ממשהו שמשרת את הרוכלות למטרה עצמה, להתגלמות של כוח החיים.
הסיפור המופלא שלנו הוא מָשָׁל לאנשים טובים ומוכשרים, שלא חשבו שהכישרונות האומנותיים שלהם כמו שירה, נגינה, כתיבה, ציור ועוד יכולים להיות מקצוע שמתפרנסים ממנו או יותר מכך, כוח חיים אמיתי שנותן להם ביטוי בעולם. אני גם מוצא שהרבה מהיכולות שלנו חבויות בינינו לבין עצמנו ולפעמים צריך מישהו מבחוץ שיגלה לנו את הייחוד שלנו. כי אל לנו להתייחס למתנות שקיבלנו בעולם הזה כמובנות מאליהן. שנזכה באמת.
סר קן רובינסון בהרצאתו – 'איך בית הספר הרג את היצירתיות' מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח את היצירתיות, במקום לדכא אותה. ראו את סיפורו על התלמידה הרוקדת.
סר קן רובינסון בהרצאתו – 'איך בית הספר הרג את היצירתיות' מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח את היצירתיות, במקום לדכא אותה. ראו את סיפורו על התלמידה הרוקדת.
נראה שביסוד עצתו של חכם יעקב דוברשווילי עומדת ההנחה שלא ייתכן נתק בין חיי החול לחיי הקודש; לתפיסתו, כוחותיו וכישרונותיו של האדם צריכים לבוא לידי ביטוי בחיי הקודש ובחיי החול גם יחד. מתפיסה זו נגזרת כמובן גם העובדה שכל אדם נדרש למצוא את הייעוד ההולם את נפשו: כוחו של אדם אחד במוזיקה, השני מוכשר בדיבור, ואילו השלישי דווקא איש מעשה. גישה זו מאפיינת את חכמי המזרח ונזכרת בדרשות רבות. כך למשל דרש הרב מרדכי רוביו (רבה של חברון במאה ה-18) את הפסוק "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (ויקרא א, ב), כלומר כל אדם צריך להתקרב אל האל מתוך עצמו – מתוך שלל הכוחות והיכולות הגלומים בו.
