איור:
מנחם הלברשטט
שלא על מנת לקבל שכר
מדוע חכם חיים וידאל אליה שוילי מסרב לקבל תשלום המגיע לו? ומה היה שכרו על עבודתו המרובה בליווי משפחות אבלים בשעתן הקשה?
ח
כם חיים וידאל אליה שוילי ליווה משפחה אבלה, וסייע להם לצלוח את הקבורה וימי השבעה הקשים. ביום השלושים לפטירה קיימה המשפחה אזכרה וחכם שוילי הוזמן לדרוש. הרב, שראה שהאבלים אינם מקפידים לומר קדיש על הנפטר, החליט להקדיש את דרשתו לחשיבות המצווה, ואף הסביר את משמעותה הדתית והמשפחתית.
באותם הימים מנהג יהודי גאורגיה היה שלאחר יום השלושים לפטירה שילמה המשפחה האבלה שכר לרב שליווה אותם בימי אבלותם ושימש כמעין עובד סוציאלי. כאשר סיים הרב שוילי את דרשתו ניגש אליו אחד האבלים ונתן לו שטר של 50 לארי. כשראה הרב שוילי את השטר, נרתע לאחוריו והחזיר לו מייד את השטר.
האבל המבולבל התייעץ עם אחיו, וזה השיב לו שכנראה הסכום נמוך מדי, ועליו לשלם לרב סכום גבוה יותר. האבל ניגש אל הרב בשנית כשבידו שטר גדול יותר, אך גם בפעם השנייה דחה הרב שוילי את השטר.
"אני מבקש להודות לך על עזרתך ולשלם לך," אמר לו האבל.
"אם אתה מבקש לשלם לי, שכרי יהיה שתאמר קדיש על אביך."
האבל התרגש מדברי הרב ובעקבות זאת הקפיד לומר קדיש על אביו לאורך כל שנת האבל.
מקור הסיפור
על הסיפור
חכם חיים וידאל אליה שוילי פועל למען בני קהילתו השרויים בשעה קשה של אובדן, ומלווה אותם בטקסי הקבורה והאזכרות. הנוהג המקובל בגאורגיה היה שהרב מקבל שכר בעבור עבודת הקודש שלו וכך מפרנס את משפחתו.
בניגוד למקובל, חכם שוילי מסרב לקבל תשלום, ותחת זאת מבקש מן האבלים לומר קדיש על יקירם. כרב הקהילה, החש עצמו אחראי לצרכים הרוחניים של בני עדתו ולכך שיקיימו את המצוות, הוא רואה בכך שכר גדול יותר. עמדה זו רווחת בקרב אנשי חינוך רבים המעידים שהתגמול העיקרי שהם זוכים לו אינו גלום בתלוש השכר אלא בהצלחתם של התלמידים בלימודיהם ובערכים שהם סופגים.
מדוע התעקש חכם שוילי דווקא על אמירת הקדיש, תפילה הנאמרת על ידי האבלים לאורך שנת האבל במהלך התפילה בציבור? ייתכן שחכם שוילי סבר שתפילה זו, המהללת את האל, חשובה ליצירת עוגן רוחני ודתי בקרב האבלים דווקא בעת משבר. ייתכן גם שחשיבות הקדיש נובעת מהיותו טקס רֶפֶּטָטִיבִי (חֲזָרָתִי) שבעזרתו נפרדים האבלים בהדרגה מן הנפטר.
קראו עוד »
קראו פחות «
מרחיב דעת
מתוך "בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים":
יהודי גאורגיה הביאו לארצנו את הסיומת הייחודית "שוילי", שפירושה בגאורגית "בן". יעקובשוילי הוא בן יעקב, אברמשוילי – בן אברהם. יש גם שמות מטרונימיים (מתן שם משפחה שמקורו בשם פרטי של אחת מאימהות המשפחה): בַתיאשוילי, בן בתיה.
הבסיס לשמות הוא לעיתים המעמד הדתי של האב. לא מעט יוצאי גאורגיה קרויים כוהֵנשוילי, לֵוישוילי וחָכָמשוילי. יש גם סיומת לבנות – גרי. חַכְמִיגֶרי היא בתו של החכם. בשנת 1968 נרשמה בבית ספר גאורגי התלמידה מזלטוב חכמיגרי, יהודייה כמובן.
שם המשפחה מתייחס לעיתים לתכונה של אבי המשפחה, לאו דווקא מחמיאה. פטראקאכישוילי הוא בנו של "גבר נמוך", קוסאשוילי הוא בנו של הקירח, טַבדידישוילי הוא בנו של "בעל הראש הגדול".
שמות אחרים מתייחסים למקצוע או לתפקיד. דאלאלישוילי הוא בן המתווך, נאקוואלישוילי הוא בנו של עוזר מושל הכפר.
רוביק רוזנטל, "בניון, קוסאשווילי ובורוכוב עולים לארץ ישראל".
קראו עוד »
קראו פחות «
סיפורים נוספים
דרשה בלי דרישה
כשאנו נתקלים בבעיה שאין רואים לה פתרון, לעתים ניתן לעקוף אותה ואין צורך להתמודד איתה ישירות. אל הרב יוסף קאפח הגיע נער בר מצווה המתקשה בדיבור, ואף על פי כן לתדהמת כולם, דרשת בר המצווה שלו רהוטה ושוטפת
קראו עוד »
זה הקטן גדול הוא
חתן בר המצווה נושא דרשה ואחד מן החכמים מתפרץ לדבריו כדי לתקנו. כיצד יגיב הרב אברהם ענתבי? האם יתקן גם הוא את הילד הטועה או אולי יתקן דווקא את החכם?
קראו עוד »