ב

סעודה שלישית בשבת פרשת פנחס נטל הבעל שם טוב (בעש"ט) את ידיו לסעודה, ולאחר מכן השתהה רגעים מספר ושקע בהרהורים. לאחר שאכל כזית מן החלה הפטיר: "כבה נר מערבי."
תלמידי הבעש"ט לא הבינו את כוונתו, אך לא העזו לשאול לפשר הדבר, שכן רבם מיעט לדבר בסעודה שלישית. עם צאת השבת ניגשו אליו ושאלו אותו למה התכוון. הסביר להם הבעש"ט:
"הנר המערבי הוא רבי חיים בן עטר, מחבר הספר 'אור החיים', ובשעת הסעודה השלישית גיליתי שהוא נפטר."
"כיצד ידעת זאת?"
אמר הבעל שם טוב: "יש כוונה אחת בנטילת ידיים לסעודה, ובכל זמן נתון רק אדם אחד בעולם זוכה לה. כל ימיי השתדלתי להשיגה – ולא הצלחתי בכך, כי כוונה זו היתה ברשותו של רבי חיים בן עטר. בשעה שנטלתי את ידיי לסעודה שלישית, התגלתה לי כוונה זו, ומכאן נודע לי כי בעל 'אור החיים' כבר אינו בין החיים."