איור: מנחם הלברשטט
שאלת ומצאת תאמין

חכם יוסף חיים מלמד שסוד לימוד התורה הוא העלאת שאלות וקושיות

ב

אחת מדרשותיו שאל חכם יוסף חיים (ה"בן איש חי") מהי הדרך הנכונה ללמוד תורה, והשיב באמצעות משל המדמה את התורה לבאר מים:
מעשה באיכר שיש לו שדה אחד, שאותו השקה בעזרת תעלת השקיה. בכל קיץ האיכר עמל והתייגע בניקוי התעלה מן הבוץ והסחף שהצטברו בה כדי שלא תיסתם. האיכר ראה ברכה בעמלו, והשדה נתן פירות משובחים שפרנסו אותו בכבוד.
כששכב האיש על ערש דווי, קיבץ את ילדיו והודיע להם שהטמין אוצר בתוך התעלה, אך אינו מוכן לגלות להם היכן. יצאו הילדים אל השדה וחפרו את התעלה לאורכה ולרוחבה. הם לא מצאו אוצר, אך בעל כורחם פינו את התעלה מן הסחף והבוץ, וכך הושקה השדה היטב בשנה שלאחר מכן.
כאשר נכזבו הילדים ממציאת האוצר המובטח, כעסו על אביהם המנוח. אך כשראו את השדה פורח ומפיק יבול רב, הבינו כי זהו האוצר שאביהם טמן בשדה, וגמרו אומר לעשות כך כל שנה.
את הנמשל לתורה הסביר חכם יוסף חיים כך: "הלומד את התורה צריך גם הוא לחפור ולעדור באמצעות שאלות וקושיות, וכך תוכל התורה להשקות שדהו ולהפרות אותו."

מקור הסיפור

מבוסס על: הרב יוסף חיים, משל ונמשל, משל סה, עמ' צא. הוצאת המדפיס יצחק ע. בקאל, ירושלים

על הסיפור

בעיני חכם יוסף חיים שאלות, קושיות וויכוחים אינם בגדר מוֹתרוֹת, אלא תנאי הכרחי להבנת התורה. לומד שאינו מעלה שאלות ואינו נתקל בקשיים, אינו יורד לעומקם של הדברים, ועל כן רק לימוד המלווה בשאלות ובקושיות מאפשר לברר את הדברים עד תומם. לעומת זאת, אם הלומד יימנע מלשאול שאלות ולהקשות על התורה, ילך לימודו ויתנוון.
דימוי המים שבו משתמש ה"בן איש חי" לתורה מאפשר הסבר נוסף לחשיבות השאלות: הקשיים בלימוד יוצרים צימאון ותחושת מחסור, ורק מי שצמא יכול לחוש שהתורה מרווה את נפשו.

קראו עוד » קראו פחות «
מרחיב דעת
שיודע לשאול

מתי מבשילים התנאים ללמידה משמעותית? לפי הרב יעקב אבוחצירא ('"אביר יעקב"), הדבר יכול לקרות רק כשהתלמיד מתחיל לשאול. ראו בסיפור ללמוד מתוך שאלה.

קראו עוד » קראו פחות «
פרס נובל בזכות שאלה

איזידור רבי, פיזיקאי יהודי-אמריקני, זוכה פרס נובל, סיפר שאימו הפכה אותו למדען בזכות שאלות.
"אימא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך בכלל. כל האימהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן: 'נו, למדת משהו בבית ספר היום?' אבל לא אימא שלי, היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת: 'איזי, שאלת שאלה טובה היום?' ההבדל הזה – שאילת שאלות טובות – הוא שהפך אותי למדען."

מתוך מישאל ונועם ציון, הלילה הזה – הגדה ישראלית, עמ' 29, 2004, הוצאת כתר
קראו עוד » קראו פחות «
סליחה, אני רק שאלה

שאלה או קושיה יכולה להיחשב מטרד אולם במסורת היהודית העניקו חשיבות גדולה לשאילת שאלות ולהעלאת קושיות, שכן בעזרתן יכולה האמת להתברר. בליל הסדר מוזכר הבן שאינו יודע לשאול כילד הזקוק לסיוע בהיכרות עם המסורת.
בתלמוד (בבא מציעא דף פד, עמודים א-ב) מסופר שר' יוחנן התגעגע לתלמידו ריש לקיש שהלך לעולמו והסתייג מתלמידו החדש ר' אלעזר בן פדת, משום שריש לקיש נהג להקשות עליו קושיות רבות ואילו תלמידו החדש רק הציע חיזוקים לדבריו.

קראו עוד » קראו פחות «