קס מֶלְקֶה עזריה יִהֶיִיס היה קס הקסים (ליקה כהנת, תפקיד מקביל לתפקיד הרב הראשי) של קהילת ביתא ישראל בישראל.
בצוואתו הרוחנית נגע בשני תחומים. ראשית הוא סיכם את חייו בהכרת טובה על כל השפע שזכה לו בחייו. התחושה שלא חסר לו דבר בעולמו מביאה אותו לבקש למעט בבכי ובצער, ולהרבות בסיפורים על פועלו.
לאחר מכן הוא מתמצת את מה שראה כייעודו בחיים בצורה פשוטה – העברת התורה מן הדור שקדם לו לדור הבא אחריו, מאבותיו לבניו. התפיסה הזאת – שהאדם הוא חוליה בשרשרת הדורות, שבה התורה עוברת במסורת מאב לבן וממורה לתלמיד – הולמת את העולם היהודי בכלל ואת יהדות אתיופיה בפרט.
מבט על צוואתו בשלמותה מגלה שהתורה עוברת מדור לדור לא רק דרך לימוד האורית (ספר התורה המקודש ליהודי אתיופיה), אלא גם דרך תיאור המעשים וההתנהגות של גדולי העדה. כך סיפור חייו של הקס הוא חלק בלתי נפרד מן התורה העוברת מדור לדור.