הרב יעקב אבוחצירא (1880-1805), סבו של הבבא סאלי, למד אצל אביו, רבי מסעוד. היה תלמיד חכם גדול, פוסק ועסק בקבלה. שימש כרב במחוז תפילאלת שבמרוקו ונדד בין הכפרים. בכל כפר שאליו הגיע קיבץ את היהודים, דרש בפניהם, שפט בין אדם לחברו ולימדם תורה. הרב אבוחצירא עסק רבות בקבלה אך התנה זאת בלימוד התלמוד. כתב פירוש לתהילים קי"ט על דרך הקבלה, ובספרו "גנזי המלך" הציע כמאתיים הסברים למילה הראשונה בתורה, "בראשית". כתב ספרי שו"ת ("יורו משפטיך ליעקב"); וחידושים על התלמוד ("לבונה זכה"); ספרי דרשות ופירושים, וכן ספר פיוטים ("יגל יעקב"). ניסה לעלות לארץ חמש פעמים אך אנשי קהילתו מנעו ממנו. בפעם השישית (1879) מינה את בנו רבי מסעוד לשמש בתפקידו ויצא לדרך. הוא עזב את מרוקו, אך כשהגיע למצרים נפטר ונקבר בה.