הרב שלום משאש מגדולי הפוסקים במאה העשרים, כיהן כרב ראשי בקזבלנקה, מרוקו וירושלים.
הרב שלום איזן בין חייו כתלמיד חכם, פוסק, מנהיג קהילה ויזם חינוכי. מעבר להיותו דיין הוא הקים וניהל במקנס שבמרוקו את אחד מתלמודי התורה הגדולים בו למדו כאלפיים תלמידים, ייסד את חברת "דובב שפתי ישנים" להוצאה לאור של ספרי חכמי מרוקו. היה מקובל על יהדות מרוקו והיה בקשר גם עם מוסלמים כולל קשר אישי עם המלך חסן השני.
הרב שלום חיבר ספרים בהלכה ובאגדה. כבר בגיל שבע עשרה חיבר את חיבורו הראשון ההלכתי מזרח שמ"ש ולאורך השנים פרסם ספרים רבים.
בפסקיו הרבים הוא הסתייג מפסיקה על פי הקבלה לכלל הציבור, היה ידוע בפסיקה מקורית הנותנת משקל רב לסברה ולעיון ולצד זאת טיפח את השמירה של יהודי מרוקו על המסורת ומנהג אבותם. הרב משאש תמך בציונות וביטא יחס חיובי כלפי מדינת ישראל. בתפיסתו ההלכתית לא ראה סתירה בין מסורת ומודרנה.
