א
חדות ושלום היו ערכים מרכזיים בעיני הרב יוסף קלזאן, ופעמים רבות השכין שלום במריבות. בכל פעם שהתפתחה מריבה בבית הכנסת היה מכריז ואומר:
"דעו לכם! לא במקרה הקדים הרמב"ם את הלכות דעות להלכות תלמוד תורה – דרך ארץ קדמה לתורה."
הרמב"ם היה מגדולי הפוסקים וההוגים שקמו לעם היהודי. יהודי תימן ראו בו את הסמכות ההלכתית העליונה, ורבים מהם אוחזים בפסקיו עד היום.
"משנה תורה" הוא חיבורו ההלכתי המונומנטלי של הרמב"ם, והוא מחולק להלכות לפי נושאים. בחלק הראשון של ספר זה כלל הרמב"ם גם את הלכות דעות העוסקות בתיקון המידות ובהתנהגות הראויה, והקדים אותן להלכות תלמוד תורה העוסקות במצוות לימוד תורה.
מן האופן שבו סידר הרמב"ם את ההלכות מבקש הרב יוסף קלזאן ללמוד הנהגה מוסרית ואנושית: כל אדם נדרש להקדים התנהגות אנושית ומוסרית ראויה לפני העיסוק בגופי המצוות ולימוד התורה. בקצרה: "דרך ארץ קדמה לתורה".
המשפט הידוע "דרך ארץ קדמה לתורה" נאמר על ידי רבי ישמעאל (מדרש ויקרא רבה, פרשה ט, פסקה ג):
"עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת קָדְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֶת הַתּוֹרָה. הֲדָא [זה] הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כד): 'לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים'.
'דֶּרֶךְ' – זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ 'עֵץ הַחַיִּים' – זוֹ תּוֹרָה."
אחד הפירושים המקובלים הוא שהסדר ההיסטורי, שלפיו קודם התנהל העולם על פי דרכי המוסר האנושי ואילו התורה ניתנה מאוחר יותר, בא ללמדנו כי התנהגות אנושית ומוסרית קודמת לשמירת מצוות התורה.
מנהג מקובל בכל עדות ישראל הוא לקרוא וללמוד את מסכת אבות בין פסח לשבועות. ההסבר למנהג הוא שיש להקדים לחג מתן תורה לימוד בענייני תיקון המידות ודרך ארץ, בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה."
האר"י מלמדנו כי על הלומד לדאוג קודם לבעלי החיים שברשותו ורק אחר כך ללמוד תורה. ראו בסיפור תרנגולי ביתך קודמים.