הרב רפאל בירדוגו מתקן שיש לחגוג שמחות בצניעות, דבר המגדיל את השמחה
ה
רב רפאל בירדוגו ("המלאך רפאל") פגש את אחד מבני קהילתו במקנס ימים מספר לפני חתונת בתו, וראה שהוא טרוד ועצוב. שאל אותו הרב: "הלוא בתך נכנסת לחופה, ומדוע אינך שמח?" השיב לו אבי הכלה: "בקושי הצלחתי לקנות את את כל צורכי החתונה. אך מניין אמצא כסף לבשר וביצים, שנהוג לחלק למשפחה ולשכנים בעירנו לפני החתונה, מאין יבוא עזרי?!"
השיב לו הרב בירדוגו: "הסר דאגה מליבך." כינס הרב את הקהילה והכריז: "בגלל יוקר המחיה המאמיר אני מתקן שאין לחלק למשפחה ולשכנים בשר וביצים לפני החתונה!" התרעמו אנשי הקהילה, וטענו שכך תקטן שמחת החתונה, אך הרב בירדוגו השיב: "אל תדאגו! השמחה רק תגדל!"
אף שבתחילה התקשו בני מקנס לקבל את התקנה החדשה, לאחר זמן התרגלו הכול, והחתונות נחגגו ביתר צניעות. לימים ניגש אליו האב שחיתן את בתו והודה לרב בירדוגו: "אכן ביטול התקנה הביא לכך שהשמחה גדלה."
הרב רפאל בירדוגו ("המלאך רפאל") נאבק במנהג לחלק ביצים ובשר לקרובים של משפחות החתן והכלה, מנהג שמביא להפרזה גדולה בהוצאות החתונה. הרב בירדוגו נוכח לדעת כי הפזרנות סביב החתונה גורמת לצער, ומביאה לכך שבמקום להתמקד בשמחה עצמה, המשפחות עסוקות במימון הוצאות מיותרות.
כאשר מופנית אליו קריאתו הנואשת של אבי הכלה: "מאין יבוא עזרי?!", שיסודה בדברי המשורר בתהלים המפנה את דבריו אל היושב במרומים, מגלה הרב בירדוגו מנהיגות, ופועל לשרש את המנהג המעיק ובכך מסייע לבני קהילתו.
המילים "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת" מופיעות בסמל של בית הספר הריאלי בחיפה ויסודן בפסוק "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח). המילים מבטאות את רעיון הפשטות והענווה המונחל לתלמידי הריאלי.
הגמרא במסכת מועד קטן (כז ע"ב) מספרת על מהפכה שהנהיג התנא רבן גמליאל בהוצאות על לוויית המת: "בראשונה היתה הוצאת המת (ההוצאות על הלווייה) קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין.
עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן (ציווה שלאחר מותו יכסו אותו בתכריכים פשוטים מפשתן), ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.
