ה
רב מצליח מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים" שבתוניס, לימד את תלמידיו סוגיה תלמודית בהתרגשות גדולה. לפני השיעור עלה בידו חידוש גדול בהבנת דברי פרשן התלמוד רש"י, והוא ביקש לחלוק אותו עם תלמידיו.
הרב מצליח שאל את התלמידים כיצד הבינו את דברי רש"י והתלמידים הסבירו את דבריו. ואולם הרב מצליח לא הסתפק בתשובתם ושאל בשנית, והתלמידים חזרו על הסברם. כשהרב שאל בפעם השלישית כיצד הבינו את הדברים, תמהו התלמידים – שהרי הסבירו את דברי רש"י בטוב טעם.
שאלו התלמידים "מדוע הרב אינו מקבל את ההסבר שלנו?" והרב מצליח השיב: "החוכמה אינה לשאול 'מה רש"י כתב?' אלא 'למה רש"י כתב כך?' – כך מבינים לא רק מה שכתוב אלא גם מה שאינו כתוב."
בעוד התלמידים מנסים להבין את דבריו של רש"י הפרשן התלמודי, הרי הרב מצליח מאזוז חותר להבנה עמוקה יותר, ומנסה להבין מדוע בחר רש"י לפרש באופן זה. לשם כך על הלומד לנסות להבין את הסוגיה לאשורה ולעמוד על האפשרויות השונות, ומתוך כך לברר מדוע בחר רש"י דווקא בעמדה זו ולא אחרת. עליו לשאול את עצמו מדוע בחר רש"י בפירוש זה ולא בפירושים האפשריים האחרים. הבנה שכזו מנהירה את הלך רוחו של הפרשן ומאפשרת דיון מעמיק יותר בסוגיה.
הרב מצליח מאזוז היה אומר "כשאתה מעיין באמת, תמיד תחשוב אם אפשר לחשוב אחרת, ורק אז תגיע לפירוש הנכון."
בנו של מצליח, הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים בישראל, אומר: "צריך לחשוב מחוץ לקופסה. ומהי הקופסה? זה מוחו של האדם. עליו לצאת לרגעים מתוך מחשבותיו שלו – כדי להבין את הדברים לאשורם".
הרב שלום משאש חינך את תלמידיו לחשוב באופן עצמאי לפני שיעיינו בדברי הפרשנים. ראו בסיפור: קודם ראסי ואחר כך רסי (רש"י)
