הרי"ח, או בכינויו הבן איש חי (1909-1834), הקדיש את חייו ללימוד תורה עוד מילדותו. למד אצל הרב עבדאללה סומך אך רוב ימיו למד עם אביו, הרב אליהו חיים, רבה הראשי של בגדד. היה דרשן מופלא שהצליח לרתק את כל שומעיו, תלמידי חכמים והציבור הרחב, כאחד. נודע כלמדן מתמיד ומסור במיוחד, ששלט בכל ענפי היצירה התורנית. היה מגדולי המקובלים ושילב בין קבלה להלכה. היה פוסק רב-השפעה בעיראק וסביבותיה; פרס, הודו וארץ ישראל. ספרו הידוע, "בן איש חי", הוא מעין קיצור שולחן ערוך המשלב אגדה והלכה. כתב ספרים רבים בכל תחומי התורה: הלכה, דרוש, מוסר, קבלה, פירושים לתנ"ך ואפילו ספר חידות לחידוד המחשבה. לאחר מותו של הראשון לציון יעקב שאול אלישר, הוצע התפקיד לרב יוסף חיים, אך הוא סירב.