כורדיסטן
כורדיסטן היא גולה עתיקה, ויהודיה נהגו להשתמש בשפה הארמית לצד השפה הכורדית. תנאי השטח ההרריים איפשרו לשודדי דרכים לפעול, הקשו על המעבר אל כורדיסטן ובודדו אותה. נוסף על כך יצרו המרחק והניתוק הפיזי של הקהילות היהודיות בכורדיסטן אלה מאלה מגוון מנהגים שונים, וגרמו גם להבדלים בניבי הארמית המדוברים בהן. החיים בכורדיסטן היו קשים מאוד. מעשי שוד, רצח ואונס היו דבר שבשגרה. מצבם הכלכלי של תושבי האזור כולו לא היה טוב, והם התפרנסו בעיקר מעבודת אדמה ומרעיית צאן ובקר.
התנאים הקשים לא עודדו פריחה תורנית, ויהודי כורדיסטן, למרות היותם קשורים למסורת, לא העמיקו בתורה ולא כתבו יצירות תורניות רבות.
יהדות כורדיסטן הייתה כפופה למרכז הדתי בבגדד (עיראק), אם כי הקשר ביניהם לא היה רציף. אמונתם של יהודי כורדיסטן הייתה אמונה עממית ביסודה, והם שמרו בהקפדה על זהותם היהודית ולא נטמעו בסביבתם. החיים הדתיים התרכזו סביב בית הכנסת והתפילות. יהודי כורדיסטן נהגו לשיר בהזדמנויות שונות מפיוטי משוררים, דוגמת חכם שמואל ברזאני ובתו "התנאית" אסנת. מנהג נפוץ בכורדיסטן היה עלייה לקברי צדיקים, במיוחד לצורך בקשת גשמים.
החינוך היה מסורתי ומינימלי. הילד למד בקראולה (המקבילה לכּוּתַאבּ) על ידי מולה (מלמד). הלימוד היה בעיקרו שינון, ורבים מן התלמידים לא ידעו קרוא וכתוב. בראשית המאה ה-20, עם הקמת בתי ספר של כי"ח (רשת החינוך "כל ישראל חברים", הידועה גם בשמה "אליאנס") בערים שונות בכורדיסטן, חל שינוי לטובה בתחום החינוך ורמתו עלתה.
היהודים היו מפוזרים בערים ובכפרים רבים. במהלך ההיסטוריה עבר המוקד הקהילתי
היהודי בין הערים: בראשית המאה ה-16 היה ריכוז יהודי גדול במוסול (שייכת היום לעיראק) בראשות הרב שמואל אדוני. קהילה חשובה הייתה גם בעמדיה, ובמאה ה-18 ייסד שם הרב שמעון בן רבי בנימין הלוי ישיבה. בולטת במיוחד דמותה של הרבנית אסנת ברזאני, בת המאה ה-17, שכונתה "התנאית", זכתה להערכה רבה ועמדה בראש הישיבה שהקים אביה, הרב שמואל ברזאני, במוסול.
במאה ה-17 החלו להופיע שד"רים (שליחים לגיוס תרומות) מארץ ישראל, שהפיגו מעט את בדידותן של קהילות כורדיסטן.
לאורך הדורות עלו יהודי כורדיסטן לישראל טיפין-טיפין, אבל עקב הרדיפות שאפיינו במיוחד את סוף המאה ה-19 התרבו העולים. רבים מהם למדו בישיבת "פורת יוסף" בירושלים והוכשרו לרבנות, בהם חכם יצחק בראשי והרב יצחק עמדי. עם הקמת המדינה עלתה לארץ כמעט כל הקהילה היהודית שהייתה בכורדיסטן.